Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו	1 L’uomo non compie forse un duro servizio sulla terra e i suoi giorni non sono come quelli d’un mercenario?
2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו	2 Come lo schiavo sospira l’ombra e come il mercenario aspetta il suo salario,
3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי	3 così a me sono toccati mesi d’illusione e notti di affanno mi sono state assegnate.
4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף	4 Se mi corico dico: “Quando mi alzerò?”. La notte si fa lunga e sono stanco di rigirarmi fino all’alba.
5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס	5 Ricoperta di vermi e di croste polverose è la mia carne, raggrinzita è la mia pelle e si dissolve.
6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה	6 I miei giorni scorrono più veloci d’una spola, svaniscono senza un filo di speranza.
7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב	7 Ricòrdati che un soffio è la mia vita: il mio occhio non rivedrà più il bene.
8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני	8 Non mi scorgerà più l’occhio di chi mi vede: i tuoi occhi mi cercheranno, ma io più non sarò.
9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה	9 Una nube svanisce e se ne va, così chi scende al regno dei morti più non risale;
10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו	10 non tornerà più nella sua casa, né più lo riconoscerà la sua dimora.
11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי	11 Ma io non terrò chiusa la mia bocca, parlerò nell’angoscia del mio spirito, mi lamenterò nell’amarezza del mio cuore!
12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר	12 Sono io forse il mare oppure un mostro marino, perché tu metta sopra di me una guardia?
13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי	13 Quando io dico: “Il mio giaciglio mi darà sollievo, il mio letto allevierà il mio lamento”,
14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני	14 tu allora mi spaventi con sogni e con fantasmi tu mi atterrisci.
15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי	15 Preferirei morire soffocato, la morte piuttosto che vivere in queste mie ossa.
16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי	16 Mi sto consumando, non vivrò più a lungo. Lasciami, perché un soffio sono i miei giorni.
17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך	17 Che cosa è l’uomo perché tu lo consideri grande e a lui rivolga la tua attenzione
18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו	18 e lo scruti ogni mattina e ad ogni istante lo metta alla prova?
19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי	19 Fino a quando da me non toglierai lo sguardo e non mi lascerai inghiottire la saliva?
20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא	20 Se ho peccato, che cosa ho fatto a te, o custode dell’uomo? Perché mi hai preso a bersaglio e sono diventato un peso per me?
21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני	21 Perché non cancelli il mio peccato e non dimentichi la mia colpa? Ben presto giacerò nella polvere e, se mi cercherai, io non ci sarò!».