Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 20

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 ויען צפר הנעמתי ויאמר	1 Da antwortete Zofar von Naama und sprach:
2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי	2 Darum drängt mich meine Erregung zur Antwort und deswegen stürmt es in mir.
3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני	3 Schmähende Rüge muss ich hören, doch der Geist meiner Einsicht lässt mich entgegnen.
4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ	4 Weißt du das nicht von Urzeit her, seit Gott Menschen auf die Erde gesetzt hat:
5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע	5 dass kurz nur währt der Frevler Jubel, einen Augenblick nur des Ruchlosen Freude?
6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע	6 Steigt auch sein Übermut zum Himmel und rührt sein Kopf bis ans Gewölk,
7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו	7 wie sein Kot vergeht er doch für immer; die ihn gesehen haben, werden fragen: Wo ist er?
8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה	8 Wie ein Traum verfliegt er und ist nicht mehr zu finden, wird weggescheucht wie ein Gesicht der Nacht.
9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו	9 Das Auge, das ihn sah, erblickt ihn nicht wieder, seine Stätte schaut ihn nie mehr.
10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו	10 Seine Söhne müssen bei Armen betteln, ihre Hände geben seine Habe zurück.
11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב	11 Strotzen von Jugendkraft auch seine Glieder, sie betten sich doch mit ihm in den Staub.
12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו	12 Schmeckt süß das Böse in seinem Mund, birgt er es unter seiner Zunge,
13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו	13 spart er es auf und will nicht von ihm lassen, hält er es auch tief in seinem Gaumen fest,
14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו	14 in seinem Innern verwandelt sich die Speise, sie wird in seinem Leib ihm zu Natterngift.
15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל	15 Das Gut, das er verschlungen hat, speit er aus; aus seinem Leib treibt Gott es heraus.
16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה	16 Das Gift von Nattern saugt er ein, es tötet ihn der Viper Zunge.
17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה	17 Nicht darf er Bäche von Öl schauen, nicht Flüsse, die von Milch und Honig fließen.
18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס	18 Zurückgeben muss er seinen Gewinn, genießen darf er ihn nicht, darf sich nicht freuen am ertauschten Gut.
19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו	19 Denn Arme schlug er nieder, ließ sie liegen, raubte das Haus, das er nicht gebaut.
20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט	20 Denn kein Genug kennt er in seinem Bauch, drum entkommt er nicht mit seinen Schätzen.
21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו	21 Nichts entgeht seinem Fraß, darum hält sein Glück auch nicht stand.
22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו	22 Trotz vollen Überflusses kommt er in Not, die ganze Wucht des Elends fällt ihn an.
23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו	23 Und so geschieht es: Um des Frevlers Bauch zu füllen, lässt Gott auf ihn die Gluten seines Zornes los, lässt auf ihn regnen seine Schläge.
24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה	24 Flieht er vor dem Eisenpanzer, durchbohrt ihn der Bogen aus Bronze.
25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים	25 In den Rücken fährt ihm Gottes Geschoss, ein Blitz in seine Galle. Schrecken gehen über ihn hin.
26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו	26 Nur finsteres Unheil ist für ihn aufbewahrt, Feuer, von niemand entfacht, verzehrt ihn, frisst noch den letzten Mann in seinem Zelt.
27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו	27 Der Himmel enthüllt seine Schuld, die Erde bäumt sich gegen ihn auf.
28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו	28 Die Flut wälzt sein Haus hinweg, Wasserströme am Tag seines Zorns.
29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל	29 Das ist des Frevlers Anteil von Gott, das Erbe, das Gott ihm zuspricht.