1 Paolo, Silvano e Timòteo alla Chiesa dei Tessalonicesi che è in Dio Padre e nel Signore Gesù Cristo: grazia a voi e pace! | 1 פּוֹלוֹס וְסִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס אֶל־קְהִלַּת הַתַּסְלוֹנִיקִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
2 Ringraziamo sempre Dio per tutti voi, ricordandovi nelle nostre preghiere, continuamente | 2 נוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־כֻּלְּכֶם בְּכָל־עֵת בְּהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ |
3 memori davanti a Dio e Padre nostro del vostro impegno nella fede, della vostra operosità nella carità e della vostra costante speranza nel Signore nostro Gesù Cristo. | 3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
4 Noi ben sappiamo, fratelli amati da Dio, che siete stati eletti da lui. | 4 כִּי יָדַעְנוּ אַחַי חֲבִיבֵי הָאֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר נִבְחַרְתֶּם |
5 Il nostro vangelo, infatti, non si è diffuso fra voi soltanto per mezzo della parola, ma anche con potenza e con Spirito Santo e con profonda convinzione, come ben sapete che siamo stati in mezzo a voi per il vostro bene.
| 5 בַּאֲשֶׁר בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה לָכֶם בְּדִבּוּר לְבָד כִּי־גַם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְדַעַת נֶאֱמָנָה מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר־הָיִינוּ בְתוֹכְכֶם לְמַעַנְכֶם |
6 E voi siete diventati imitatori nostri e del Signore, avendo accolto la parola con la gioia dello Spirito Santo anche in mezzo a grande tribolazione, | 6 וְאַתֶּם הֱיִיתֶם הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדֹנֵינוּ בְּקַבֶּלְכֶם אֶת־הַדָּבָר בְּתוֹךְ לַחַץ רָב עִם־חֶדְוַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
7 così da diventare modello a tutti i credenti che sono nella Macedonia e nell'Acaia. | 7 עַד־הֱיוֹתְכֶם מוֹפֵת לְכָל־הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֹנְיָא וּבַאֲכַיָּא |
8 Infatti la parola del Signore riecheggia per mezzo vostro non soltanto in Macedonia e nell'Acaia, ma la fama della vostra fede in Dio si è diffusa dappertutto, di modo che non abbiamo più bisogno di parlarne. | 8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהוָֹה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא כִּי־אִם בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד שֶׁאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר דָּבָר |
9 Sono loro infatti a parlare di noi, dicendo come noi siamo venuti in mezzo a voi e come vi siete convertiti a Dio, allontanandovi dagli idoli, per servire al Dio vivo e vero | 9 כִּי־פִיהֶם הַמְסַפֵּר מֶה־הָיָה מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ פְּנִיתֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְשַׁבְתֶּם לֵאלֹהִים לַעֲבֹד אֶת־אֵל חַי וַאֲמִתִּי |
10 e attendere dai cieli il suo Figlio, che egli ha risuscitato dai morti, Gesù, che ci libera dall'ira ventura. | 10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים לְיֵשׁוּעַ מַצִּילֵנוּ מִן־הֶחָרוֹן הַבָּא |
| 11 כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַמָּתוֹ וַיְיַבֵּשׁ אֶת־הֶחָצִיר וַיִּבֹּל צִיצוֹ וְחֶסֶד מַרְאֵהוּ אָבָד כֵּן יִבּוֹל הֶעָשִׁיר בַּהֲלִיכוֹתָיו |
| 12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהוָֹה לְאֹהֲבָיו |
| 13 אַל־יֹאמַר הַמְנֻסֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּנִי כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ מְנֻסֶּה בָּרָע וְהוּא לֹא־יְנַסֶּה אִישׁ |
| 14 כִּי אִם־יְנֻסֶּה כָל־אִישׁ בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תְּסִיתֵהוּ וּתְפַתֵּהוּ |
| 15 וְאַחֲרֵי־כֵן הָרְתָה הַתַּאֲוָה וַתֵּלֶד חֵטְא וְהַחֵטְא כִּי נִשְׁלַם יוֹלִיד אֶת־הַמָּוֶת |
| 16 אַל־תִּתְעוּ אַחַי אֲהוּבָי |
| 17 כָּל־מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל־מִנְחָה שְׁלֵמָה תֵּרֵד מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר חִלּוּף וְכָל־צֵל שִׁנּוּי אֵין־עִמּוֹ |
| 18 הוּא בְחֶפְצוֹ יָלַד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת לִהְיוֹתֵנוּ כְּמוֹ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי יְצוּרָיו |
| 19 עַל־זֹאת אַחַי אֲהוּבַי יְהִי כָל־אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ קָשֶׁה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעוֹס |
| 20 כִּי־כַעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים |
| 21 לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל־טִנּוּף וְתַרְבּוּת רָעָה וְקַבְּלוּ בַעֲנָוָה אֶת־הַדָּבָר הַנָּטוּעַ בָּכֶם אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם |
| 22 וֶהֱיוּ עֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא שֹׁמְעָיו לְבָד לְרַמּוֹת אֶת־נַפְשְׁכֶם |
| 23 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק־שֹׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְלֹא עֹשֵׂהוּ נִמְשָׁל לְאִישׁ מַבִּיט אֶת־תֹּאַר הֲוָיָתוֹ בְּמַרְאָה |
| 24 כִּי הִבִּיט אֶל־מַרְאֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבְרֶגַע שָׁכַח מַה־תָּאֳרוֹ |
| 25 אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה תּוֹרַת הַחֵרוּת וּמַחֲזִיק בָּהּ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְשָׁכֵחַ כִּי אִם־עֹשֶׂה בְּפֹעַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַהוּא בְּמַעֲשֵׂהוּ |
| 26 אִישׁ מִכֶּם אִם־יְדַמֶּה לִהְיוֹת עֹבֵד אֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשֹׁנוֹ כִּי אִם־מַתְעֶה הוּא אֶת־לְבָבוֹ עֲבֹדָתוֹ אַךְ־לָרִיק תִּהְיֶה |
| 27 זֹאת הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה וְהַבָּרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ לְבַקֵּר אֶת־הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּלַחֲצָם וְלִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ נָקִי מֵחֶלְאַת הָעוֹלָם |