Evanđelje po Ivanu 10

Biblija Hrvatski	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 »Zaista, zaista, kažem vam: tko god u ovčinjak ne ulazi na vrata, nego negdje drugdje preskače, kradljivac je i razbojnik.	1 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֶל־מִכְלָא הַצֹּאן כִּי אִם־יַעֲלֶה בְּדֶרֶךְ אַחֵר גַּנָּב וּפָרִיץ הוּא
2 A tko na vrata ulazi, pastir je ovaca.	2 וַאֲשֶׁר יָבוֹא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רֹעֵה הַצֹּאן
3 Tome vratar otvara i ovce slušaju njegov glas. On ovce svoje zove imenom pa ih izvodi.	3 לוֹ יִפְתַּח שֹׁמֵר הַסַּף וְהַצֹּאן אֶת־קֹלוֹ תִשְׁמַעְנָה וְהוּא לְצֹאנוֹ בְּשֵׁם יִקְרָא וְיוֹצִיאֵם
4 A kad sve svoje izvede, pred njima ide i ovce idu za njim jer poznaju njegov glas.	4 וְאַחֲרֵי הוֹצִיאוֹ אֶת־צֹאנוֹ הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶן וְהַצֹּאן הֹלְכוֹת אַחֲרָיו כִּי יָדְעוּ אֶת־קוֹלוֹ
5 Za tuđincem, dakako, ne idu, već bježe od njega jer tuđinčeva glasa ne poznaju.«	5 וְאַחֲרֵי זָר לֹא תֵלַכְנָה כִּי אִם־יָנוּסוּ מִפָּנָיו כִּי אֶת־קוֹל הַזָּרִים לֹא יָדָעוּ
6 Isus im kaza tu poredbu, ali oni ne razumješe što im htjede time kazati.	6 הַמָּשָׁל הַזֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בְּאָזְנֵיהֶם וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַה־זֹּאת אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם
7 Stoga im Isus ponovno reče: »Zaista, zaista, kažem vam: ja sam vrata ovcama.	7 וַיּוֹסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֲנִי הוּא דֶּלֶת הַצֹּאן
8 Svi koji dođoše prije mene, kradljivci su i razbojnici; ali ih ovce ne poslušaše.	8 כֹּל אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנַי גַּנָּבִים הֵמָּה וּפָרִיצִים וְהַצֹּאן לֹא־שָׁמְעוּ לְקוֹלָם
9 Ja sam vrata. Kroza me tko uđe, spasit će se: i ulazit će i izlaziti i pašu nalaziti.	9 אָנֹכִי הַדָּלֶת אִישׁ כִּי־יָבוֹא בִי יִוָּשֵׁעַ וּבְצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ יִמְצָא מִרְעֶה
10 Kradljivac dolazi samo da ukrade, zakolje i pogubi. Ja dođoh da život imaju, u izobilju da ga imaju.«	10 הַגַּנָּב לֹא יָבוֹא כִּי אִם־לִגְנוֹב וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וַאֲנִי בָאתִי לְבַעֲבוּר הָבִיא לָהֶם חַיִּים וּמְלֹא סִפְקָם
11 »Ja sam pastir dobri. Pastir dobri život svoj polaže za ovce.	11 אָנֹכִי הוּא הָרֹעֶה הַטּוֹב הָרֹעֶה הַטּוֹב יִתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד צֹאנוֹ
12 Najamnik – koji nije pastir i nije vlasnik ovaca – kad vidi vuka gdje dolazi, ostavlja ovce i bježi, a vuk ih grabi i razgoni:	12 וְהַשָּׂכִיר אֲשֶׁר לֹא רֹעֶה הוּא וְהַצֹּאן לֹא־לוֹ הֵנָּה בִּרְאוֹתוֹ כִּי־בָא הַזְּאֵב יַעֲזֹב אֶת־הַצֹּאן וָנָס וְהַזְּאֵב יַחֲטֹף וְיָפִיץ אֶת־הַצֹּאן
13 najamnik je i nije mu do ovaca.	13 הַשָּׂכִיר יָנוּס כִּי שָׂכִיר הוּא וְלֹא יִדְאַג לַצֹּאן
14 Ja sam pastir dobri i poznajem svoje i mene poznaju moje,	14 אֲנִי הָרֹעֶה הַטּוֹב וְיָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־לִי וְנוֹדַעְתִּי לַאֲשֶׁר לִי
15 kao što mene poznaje Otac i ja poznajem Oca i život svoj polažem za ovce.	15 כַּאֲשֶׁר הָאָב יְדָעַנִי וַאֲנִי יָדַעְתִּי אֶת־הָאָב וְאֶת־נַפְשִׁי אֶתֵּן בְּעַד הַצֹּאן
16 Imam i drugih ovaca, koje nisu iz ovog ovčinjaka. I njih treba da dovedem i glas će moj čuti i bit će jedno stado, jedan pastir.	16 וְצֹאן אֲחֵרוֹת יֶשׁ־לִי אֲשֶׁר אֵינָן מִן־הַמִּכְלָה הַזֹּאת וְעָלַי לְנַהֵל גַּם־אֹתָן וְתִשְׁמַעְנָה קוֹלִי וְהָיָה עֵדֶר אֶחָד וְרֹעֶה אֶחָד
17 Zbog toga me i ljubi Otac što polažem život svoj da ga opet uzmem.	17 עַל־כֵּן אֹהֵב אֹתִי אָבִי כִּי אֶת־נַפְשִׁי אֶתֵּן לְמַעַן אָשׁוּב וְאֶקָּחֶהָ
18 Nitko mi ga ne oduzima, nego ja ga sam od sebe polažem. Vlast imam položiti ga, vlast imam opet uzeti ga. Tu zapovijed primih od Oca svoga.«	18 וְאִישׁ לֹא יִקָּחֶנָּה מֵאִתִּי כִּי אִם־אֲנִי מֵעַצְמִי אֶתְּנֶנָּה יֶשׁ־בְּיָדִי לָתֵת אֹתָהּ וּבְיָדִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לָקַחְתִּי מֵעִם אָבִי
19 Među Židovima ponovno nasta podvojenost zbog tih riječi.	19 וַתְּהִי מַחֲלֹקֶת גַּם־בַּפַּעַם הַזֹּאת בֵּין הַיְּהוּדִים עַל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
20 Mnogi su od njih govorili: »Zloduha ima pa mahnita! Što ga slušate?«	20 וַיֹּאמְרוּ רַבִּים מֵהֶם שֵׁד בּוֹ וּמְשֻׁגָּע הוּא לָמָּה תִשְׁמְעוּ אֵלָיו
21 Drugi su govorili: »Nisu to riječi opsjednuta. Zar zloduh može slijepima oči otvoriti?«	21 וַאֲחֵרִים אָמְרוּ לֹא כָאֵלֶּה יְדַבֵּר אִישׁ אֲחוּז־שֵׁד הֲיוּכַל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְרִים
22 Svetkovao se tada u Jeruzalemu Blagdan posvećenja. Bila je zima.	22 וַיְהִי חַג חֲנֻכַּת הַבַּיִת בִּירוּשָׁלָיִם וּסְתָיו הָיָה
23 Isus je obilazio Hramom po trijemu Salomonovu.	23 וַיִּתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה
24 Okružili ga Židovi i govorili mu: »Dokle ćeš nam dušu držati u neizvjesnosti? Ako si ti Krist, reci nam otvoreno!«	24 וַיָּסֹבּוּ אֹתוֹ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עַד־אָנָה תַּתְלֶה אֶת־נַפְשֵׁנוּ אִם־הַמָּשִׁיחַ אַתָּה הַגִּידָה לָּנוּ בָּרוּר
25 Isus im odgovori: »Rekoh vam pa ne vjerujete. Djela što ih ja činim u ime Oca svoga – ona svjedoče za mene.	25 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֵן אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי הֵם יָעִידוּ עָלָי
26 Ali vi ne vjerujete jer niste od mojih ovaca.	26 אֲבָל אַתֶּם לֹא תַאֲמִינוּ יַעַן לֹא מִצֹּאנִי אַתֶּם כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם
27 Ovce moje slušaju glas moj; ja ih poznajem i one idu za mnom.	27 צֹאנִי תִּשְׁמַעְנָה אֶת־קוֹלִי וַאֲנִי יְדַעְתִּין וְאַחֲרַי תֵּלַכְנָה
28 Ja im dajem život vječni te neće propasti nikada i nitko ih neće ugrabiti iz moje ruke.	28 וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָמִים וְלֹא תֹאבַדְנָה לָנֶצַח וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיָּדִי
29 Otac moj, koji mi ih dade, veći je od svih i nitko ih ne može ugrabiti iz ruke Očeve.	29 הָאָב אֲשֶׁר נְתָנָן לִי גָּדוֹל הוּא עַל־כֹּל וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיַּד הָאָב
30 Ja i Otac jedno smo.«	30 אֲנִי וְאָבִי אֶחָד אֲנָחְנוּ
31 Židovi ponovno pograbiše kamenje da ga kamenuju.	31 אָז יָרִימוּ הַיְּהוּדִים כְּפַעַם־בְּפַעַם אֲבָנִים לְסָקְלוֹ
32 Isus im odgovori: »Mnoga vam dobra djela Očeva pokazah. Za koje me od tih djela kamenujete?«	32 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֵת אָבִי עַל־אֵיזֶה מִן־הַמַּעֲשִׂים הָהֵם תִּסְקְלֻנִי
33 Odgovoriše mu Židovi: »Zbog dobra te djela ne kamenujemo, nego zbog hule: što ti – čovjek – sebe Bogom praviš.«	33 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים אֹתוֹ לֵאמֹר עַל־מַעֲשֶׂה טוֹב לֹא נִסְקֹל אֹתָךְ כִּי אִם־עַל־גַּדֶּפְךָ אֶת־אֱלֹהִים וְעַל־כִּי אָדָם אַתָּה וַתַּעַשׂ אֶת־עַצְמְךָ לֵאלֹהִים
34 Odgovori im Isus: »Nije li pisano u vašem Zakonu: Ja rekoh: bogovi ste!	34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם
35 Ako bogovima nazva one kojima je riječ Božja upravljena – a Pismo se ne može dokinuti –	35 הֵן קָרָא שֵׁם אֱלֹהִים לָאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲלֵיהֶם וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר
36 kako onda vi onome kog Otac posveti i posla na svijet možete reći: ‘Huliš!’ – zbog toga što rekoh: ‘Sin sam Božji!’?	36 וְאֵיךְ תֹּאמְרוּ עַל־אֲשֶׁר קִדְּשׁוֹ הָאָב וּשְׁלָחוֹ לָעוֹלָם מְגַדֵּף אָתָּה יַעַן אָמַרְתִּי בֶּן־אֱלֹהִים אָנִי
37 Ako ne činim djela Oca svoga, nemojte mi vjerovati.	37 אִם־לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת־מַעֲשֵׂי אָבִי אַל־תַּאֲמִינוּ לִי
38 Ali ako činim, sve ako meni i ne vjerujete, djelima vjerujte pa uvidite i upoznajte da je Otac u meni i ja u Ocu.«	38 וְאִם־עָשִׂיתִי וְלֹא־תַאֲמִינוּ לִי הַאֲמִינוּ־נָא לְמַעֲשָׂי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי־בִי הָאָב וַאֲנִי בוֹ
39 Nato ga ponovno nastojahu uhvatiti, ali im on izmaknu iz ruku.	39 אָז יָשׁוּבוּ וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּמָּלֵט מִיָּדָם
40 I ode ponovno na onu stranu Jordana – na mjesto gdje je prije Ivan krstio. I osta ondje.	40 וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב אֶל־עֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִטְבִּיל־שָׁם יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה וַיֵּשֶׁב שָׁם
41 A mnogi dođoše k njemu i rekoše mu: »Ivan doduše ne učini nijednog znamenja, ali se sve obistinilo što je rekao o ovome.«	41 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה יוֹחָנָן לֹא־עָשָׂה אוֹת אֲבָל כָּל־אֲשֶׁר דִּבֶּר יוֹחָנָן עַל־הָאִישׁ הַזֶּה אֱמֶת הָיָה
42 Mnogi ondje povjerovaše u njega.	42 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ רַבִּים בַּמָּקוֹם הַהוּא