1 فاجاب الرب ايوب فقال | 1 וַיַּעַן יְהוָה אֶת־אִיֹּוב וַיֹּאמַר |
2 هل يخاصم القدير موبّخه ام المحاجّ الله يجاوبه | 2 הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסֹּור מֹוכִיחַ אֱלֹוהַּ יַעֲנֶנָּה׃ פ |
3 فاجاب ايوب الرب وقال | 3 וַיַּעַן אִיֹּוב אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר |
4 ها انا حقير فماذا اجاوبك. وضعت يدي على فمي. | 4 הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמֹו־פִי |
5 مرة تكلمت فلا اجيب ومرتين فلا ازيد | 5 אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אֹוסִיף׃ פ |
6 فاجاب الرب ايوب من العاصفة فقال | 6 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [סְעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (סְעָרָה ק) וַיֹּאמַר |
7 الآن شدّ حقويك كرجل. اسألك فتعلمني. | 7 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי |
8 لعلك تناقض حكمي. تستذنبني لكي تتبرر انت. | 8 הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק |
9 هل لك ذراع كما لله وبصوت مثل صوته ترعد. | 9 וְאִם־זְרֹועַ כָּאֵל ׀ לָךְ וּבְקֹול כָּמֹהוּ תַרְעֵם |
10 تزيّن الآن بالجلال والعزّ والبس المجد والبهاء. | 10 עֲדֵה נָא גָאֹון וָגֹבַהּ וְהֹוד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ |
11 فرّق فيض غضبك وانظر كل متعظم واخفضه. | 11 הָפֵץ עֶבְרֹות אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ |
12 انظر الى كل متعظم وذلّله ودس الاشرار في مكانهم. | 12 רְאֵה כָל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם |
13 اطمرهم في التراب معا واحبس وجوههم في الظلام. | 13 טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן |
14 فانا ايضا احمدك لان يمينك تخلصك | 14 וְגַם־אֲנִי אֹודֶךָּ כִּי־תֹושִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ |
15 هوذا بهيموث الذي صنعته معك. ياكل العشب مثل البقر. | 15 הִנֵּה־נָא בְהֵמֹות אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל |
16 ها هي قوته في متنيه وشدته في عضل بطنه. | 16 הִנֵּה־נָא כֹחֹו בְמָתְנָיו וְאֹנֹו בִּשְׁרִירֵי בִטְנֹו |
17 يخفض ذنبه كارزة. عروق فخذيه مضفورة. | 17 יַחְפֹּץ זְנָבֹו כְמֹו־אָרֶז גִּידֵי [פַחֲדֹו כ] (פַחֲדָיו ק) יְשֹׂרָגוּ |
18 عظامه انابيب نحاس. جرمها حديد ممطول. | 18 עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל |
19 هو اول اعمال الله. الذي صنعه اعطاه سيفه. | 19 הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשֹׂו יַגֵּשׁ חַרְבֹּו |
20 لان الجبال تخرج له مرعى وجميع وحوش البر تلعب هناك. | 20 כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לֹו וְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָׁם |
21 تحت السدرات يضطجع في ستر القصب والغمقة. | 21 תַּחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה |
22 تظلله السدرات بظلها. يحيط به صفصاف السواقي. | 22 יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלֹו יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָחַל |
23 هوذا النهر يفيض فلا يفر هو. يطمئن ولو اندفق الاردن في فمه. | 23 הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפֹּוז יִבְטַח ׀ כִּי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ |
24 هل يؤخذ من امامه. هل يثقب انفه بخزامة | 24 בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמֹוקְשִׁים יִנְקָב־אָף |
| 25 תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנֹו |
| 26 הֲתָשִׂים אַגְמֹון בְּאַפֹּו וּבְחֹוחַ תִּקֹּוב לֶחֱיֹו |
| 27 הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם־יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכֹּות |
| 28 הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עֹולָם |
| 29 הַתְשַׂחֶק־בֹּו כַּצִּפֹּור וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרֹותֶיךָ |
| 30 יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים |
| 31 הַתְמַלֵּא בְשֻׂכֹּות עֹורֹו וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשֹׁו |
| 32 שִׂים־עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל־תֹּוסַף |