Marcos 5

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Y llegaron al otro lado del mar, a la región de los gerasenos.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 Apenas saltó de la barca, vino a su encuentro, de entre los sepulcros, un hombre con espíritu inmundo	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 que moraba en los sepulcros y a quien nadie podía ya tenerle atado ni siquiera con cadenas,	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 pues muchas veces le habían atado con grillos y cadenas, pero él había roto las cadenas y destrozado los grillos, y nadie podía dominarle.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 Y siempre, noche y día, andaba entre los sepulcros y por los montes, dando gritos e hiriéndose con piedras.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Al ver de lejos a Jesús, corrió y se postró ante él	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 y gritó con gran voz: «¿Qué tengo yo contigo, Jesús, Hijo de Dios Altísimo? Te conjuro por Dios que no me atormentes».	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 Es que él le había dicho: «Espíritu inmundo, sal de este hombre».	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 Y le preguntó: «¿Cuál es tu nombre?» Le contesta: «Mi nombre es Legión, porque somos muchos».	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 Y le suplicaba con insistencia que no los echara fuera de la región.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 Había allí una gran piara de puercos que pacían al pie del monte;	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 y le suplicaron: «Envíanos a los puercos para que entremos en ellos».	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 Y se lo permitió. Entonces los espíritus inmundos salieron y entraron en los puercos, y la piara - unos 2.0000 se arrojó al mar de lo alto del precipicio y se fueron ahogando en el mar.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 Los porqueros huyeron y lo contaron por la ciudad y por las aldeas; y salió la gente a ver qué era lo que había ocurrido.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 Llegan donde Jesús y ven al endemoniado, al que había tenido la Legión, sentado, vestido y en su sano juicio, y se llenaron de temor.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 Los que lo habían visto les contaron lo ocurrido al endemoniado y lo de los puercos.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Entonces comenzaron a rogarle que se alejara de su término.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 Y al subir a la barca, el que había estado endemoniado le pedía estar con él.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Pero no se lo concedió, sino que le dijo: «Vete a tu casa, donde los tuyos, y cuéntales lo que el Señor ha hecho contigo y que ha tenido compasión de ti».	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 El se fue y empezó a proclamar por la Decápolis todo lo que Jesús había hecho con él, y todos quedaban maravillados.	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 Jesús pasó de nuevo en la barca a la otra orilla y se aglomeró junto a él mucha gente; él estaba a la orilla del mar.	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 Llega uno de los jefes de la sinagoga, llamado Jairo, y al verle, cae a sus pies,	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 y le suplica con insistencia diciendo: «Mi hija está a punto de morir; ven, impón tus manos sobre ella, para que se salve y viva».	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Y se fue con él. Le seguía un gran gentío que le oprimía.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Entonces, una mujer que padecía flujo de sangre desde hacía doce años,	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 y que había sufrido mucho con muchos médicos y había gastado todos sus bienes sin provecho alguno, antes bien, yendo a peor,	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 habiendo oído lo que se decía de Jesús, se acercó por detrás entre la gente y tocó su manto.	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 Pues decía: «Si logro tocar aunque sólo sea sus vestidos, me salvaré».	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 Inmediatamente se le secó la fuente de sangre y sintió en su cuerpo que quedaba sana del mal.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 Al instante, Jesús, dándose cuenta de la fuerza que había salido de él, se volvió entre la gente y decía: «¿Quién me ha tocado los vestidos?»	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 Sus discípulos le contestaron: «Estás viendo que la gente te oprime y preguntas: “¿Quién me ha tocado?”»	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Pero él miraba a su alrededor para descubrir a la que lo había hecho.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 Entonces, la mujer, viendo lo que le había sucedido, se acercó atemorizada y temblorosa, se postró ante él y le contó toda la verdad.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 El le dijo: «Hija, tu fe te ha salvado; vete en paz y queda curada de tu enfermedad».	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Mientras estaba hablando llegan de la casa del jefe de la sinagoga unos dicendo: «Tu hija ha muerto; ¿a qué molestar ya al Maestro?»	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Jesús que oyó lo que habían dicho, dice al jefe de la sinagoga: «No temas; solamente ten fe».	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 Y no permitió que nadie le acompañara, a no ser Pedro, Santiago y Juan, el hermano de Santiago.	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 Llegan a la casa del jefe de la sinagoga y observa el alboroto, unos que lloraban y otros que daban grandes alaridos.	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 Entra y les dice: «¿Por qué alborotáis y lloráis? La niña no ha muerto; está dormida».	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 Y se burlaban de él. Pero él después de echar fuera a todos, toma consigo al padre de la niña, a la madre y a los suyos, y entra donde estaba la niña.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 Y tomando la mano de la niña, le dice: «Talitá kum», que quiere decir: «Muchacha, a ti te digo, levántate».	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 La muchacha se levantó al instante y se puso a andar, pues tenía doce años. Quedaron fuera de sí, llenos de estupor.	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 Y les insistió mucho en que nadie lo supiera; y les dijo que le dieran a ella de comer.	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול