1 نشيد الانشاد الذي لسليمان | 1 שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה |
2 ليقبلني بقبلات فمه لان حبك اطيب من الخمر. | 2 יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקֹות פִּיהוּ כִּי־טֹובִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן |
3 لرائحة ادهانك الطيبة اسمك دهن مهراق. لذلك احبتك العذارى. | 3 לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹובִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמֹות אֲהֵבוּךָ |
4 اجذبني وراءك فنجري . ادخلني الملك الى حجاله. نبتهج ونفرح بك. نذكر حبك اكثر من الخمر. بالحق يحبونك | 4 מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ ס |
5 انا سوداء وجميلة يا بنات اورشليم كخيام قيدار كشقق سليمان. | 5 שְׁחֹורָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנֹות יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעֹות שְׁלֹמֹה |
6 لا تنظرن اليّ لكوني سوداء لان الشمس قد لوحتني. بنو امي غضبوا عليّ. جعلوني ناطورة الكروم . اما كرمي فلم انطره. | 6 אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי |
7 أخبرني يا من تحبه نفسي اين ترعى اين تربض عند الظهيرة. لماذا انا اكون كمقنّعة عند قطعان اصحابك | 7 הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ |
8 ان لم تعرفي ايتها الجميلة بين النساء فاخرجي على آثار الغنم وارعي جداءك عند مساكن الرعاة | 8 אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנֹות הָרֹעִים׃ ס |
9 لقد شبهتك يا حبيبتي بفرس في مركبات فرعون. | 9 לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי |
10 ما اجمل خديك بسموط وعنقك بقلائد. | 10 נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים |
11 نصنع لك سلاسل من ذهب مع جمان من فضة | 11 תֹּורֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדֹּות הַכָּסֶף |
12 ما دام الملك في مجلسه افاح نارديني رائحته. | 12 עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבֹּו נִרְדִּי נָתַן רֵיחֹו |
13 صرة المرّ حبيبي لي. بين ثديي يبيت. | 13 צְרֹור הַמֹּר ׀ דֹּודִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין |
14 طاقة فاغية حبيبي لي في كروم عين جدي | 14 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר ׀ דֹּודִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃ ס |
15 ها انت جميلة يا حبيبتي ها انت جميلة. عيناك حمامتان | 15 הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים |
16 ها انت جميل يا حبيبي وحلو وسريرنا اخضر. | 16 הִנְּךָ יָפֶה דֹודִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה |
17 جوائز بيتنا ارز وروافدنا سرو | 17 קֹרֹות בָּתֵּינוּ אֲרָזִים [רַחִיטֵנוּ כ] (רַהִיטֵנוּ ק) בְּרֹותִים |
| 18 וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן |
| 19 וּבְלֶכֶת הַחַיֹּות יֵלְכוּ הָאֹופַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיֹּות מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאֹופַנִּים |
| 20 עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאֹופַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאֹופַנִּים |
| 21 בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאֹופַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאֹופַנִּים |
| 22 וּדְמוּת עַל־רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנֹּורָא נָטוּי עַל־רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה |
| 23 וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרֹות אִשָּׁה אֶל־אֲחֹותָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסֹּות לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסֹּות לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם |
| 24 וָאֶשְׁמַע אֶת־קֹול כַּנְפֵיהֶם כְּקֹול מַיִם רַבִּים כְּקֹול־שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קֹול הֲמֻלָּה כְּקֹול מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן |
| 25 וַיְהִי־קֹול מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן |
| 26 וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה |
| 27 וָאֵרֶא ׀ כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה־אֵשׁ וְנֹגַהּ לֹו סָבִיב |
| 28 כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיֹום הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבֹוד־יְהוָה וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי וָאֶשְׁמַע קֹול מְדַבֵּר׃ ס |