2 Corinthians 2

King James Bible	Modern Hebrew Bible
¹ But I determined this with myself, that I would not come again to you in heaviness.	¹ ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת
² For if I make you sorry, who is he then that maketh me glad, but the same which is made sorry by me?	² כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי
³ And I wrote this same unto you, lest, when I came, I should have sorrow from them of whom I ought to rejoice; having confidence in you all, that my joy is the joy of you all.	³ וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם
⁴ For out of much affliction and anguish of heart I wrote unto you with many tears; not that ye should be grieved, but that ye might know the love which I have more abundantly unto you.	⁴ כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם
⁵ But if any have caused grief, he hath not grieved me, but in part: that I may not overcharge you all.	⁵ ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת
⁶ Sufficient to such a man is this punishment, which was inflicted of many.	⁶ ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים
⁷ So that contrariwise ye ought rather to forgive him, and comfort him, lest perhaps such a one should be swallowed up with overmuch sorrow.	⁷ ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון
⁸ Wherefore I beseech you that ye would confirm your love toward him.	⁸ על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה
⁹ For to this end also did I write, that I might know the proof of you, whether ye be obedient in all things.	⁹ כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון
¹⁰ To whom ye forgive any thing, I forgive also: for if I forgave any thing, to whom I forgave it, for your sakes forgave I it in the person of Christ;	¹⁰ ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח
¹¹ Lest Satan should get an advantage of us: for we are not ignorant of his devices.	¹¹ פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו
¹² Furthermore, when I came to Troas to preach Christ's gospel, and a door was opened unto me of the Lord,	¹² ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו
¹³ I had no rest in my spirit, because I found not Titus my brother: but taking my leave of them, I went from thence into Macedonia.	¹³ לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא
¹⁴ Now thanks be unto God, which always causeth us to triumph in Christ, and maketh manifest the savour of his knowledge by us in every place.	¹⁴ אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום
¹⁵ For we are unto God a sweet savour of Christ, in them that are saved, and in them that perish:	¹⁵ כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים
¹⁶ To the one we are the savour of death unto death; and to the other the savour of life unto life. And who is sufficient for these things?	¹⁶ לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך
¹⁷ For we are not as many, which corrupt the word of God: but as of sincerity, but as of God, in the sight of God speak we in Christ.	¹⁷ כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח