Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע	1 [Für den Chormeister. Ein Psalm Davids.] Herr, du hast mich erforscht und du kennst mich.
2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק	2 Ob ich sitze oder stehe, du weißt von mir. Von fern erkennst du meine Gedanken.
3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה	3 Ob ich gehe oder ruhe, es ist dir bekannt; du bist vertraut mit all meinen Wegen.
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה	4 Noch liegt mir das Wort nicht auf der Zunge - du, Herr, kennst es bereits.
5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה	5 Du umschließt mich von allen Seiten und legst deine Hand auf mich.
6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה	6 Zu wunderbar ist für mich dieses Wissen, zu hoch, ich kann es nicht begreifen.
7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח	7 Wohin könnte ich fliehen vor deinem Geist, wohin mich vor deinem Angesicht flüchten?
8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך	8 Steige ich hinauf in den Himmel, so bist du dort; bette ich mich in der Unterwelt, bist du zugegen.
9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים	9 Nehme ich die Flügel des Morgenrots und lasse mich nieder am äußersten Meer,
10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך	10 auch dort wird deine Hand mich ergreifen und deine Rechte mich fassen.
11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני	11 Würde ich sagen: «Finsternis soll mich bedecken, statt Licht soll Nacht mich umgeben»,
12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה	12 auch die Finsternis wäre für dich nicht finster,die Nacht würde leuchten wie der Tag, die Finsternis wäre wie Licht.
13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי	13 Denn du hast mein Inneres geschaffen, mich gewoben im Schoß meiner Mutter.
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד	14 Ich danke dir, dass du mich so wunderbar gestaltet hast. Ich weiß: Staunenswert sind deine Werke.
15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ	15 Als ich geformt wurde im Dunkeln, kunstvoll gewirkt in den Tiefen der Erde, waren meine Glieder dir nicht verborgen.
16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם	16 Deine Augen sahen, wie ich entstand, in deinem Buch war schon alles verzeichnet; meine Tage waren schon gebildet, als noch keiner von ihnen da war.
17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם	17 Wie schwierig sind für mich, o Gott, deine Gedanken, wie gewaltig ist ihre Zahl!
18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך	18 Wollte ich sie zählen, es wären mehr als der Sand. Käme ich bis zum Ende, wäre ich noch immer bei dir.
19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני	19 Wolltest du, Gott, doch den Frevler töten! Ihr blutgierigen Menschen, lasst ab von mir!
20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך	20 Sie reden über dich voll Tücke und missbrauchen deinen Namen.
21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט	21 Soll ich die nicht hassen, Herr, die dich hassen, die nicht verabscheuen, die sich gegen dich erheben?
22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי	22 Ich hasse sie mit glühendem Hass; auch mir sind sie zu Feinden geworden.
23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי	23 Erforsche mich, Gott, und erkenne mein Herz, prüfe mich und erkenne mein Denken!
24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם	24 Sieh her, ob ich auf dem Weg bin, der dich kränkt, und leite mich auf dem altbewährten Weg!