Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע	1 'Al maestro del coro. Di Davide. Salmo.' Signore, tu mi scruti e mi conosci,
2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק	2 tu sai quando seggo e quando mi alzo. Penetri da lontano i miei pensieri,
3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה	3 mi scruti quando cammino e quando riposo. Ti sono note tutte le mie vie;
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה	4 la mia parola non è ancora sulla lingua e tu, Signore, già la conosci tutta.
5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה	5 Alle spalle e di fronte mi circondi e poni su di me la tua mano.
6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה	6 Stupenda per me la tua saggezza, troppo alta, e io non la comprendo.
7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח	7 Dove andare lontano dal tuo spirito, dove fuggire dalla tua presenza?
8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך	8 Se salgo in cielo, là tu sei, se scendo negli inferi, eccoti.
9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים	9 Se prendo le ali dell'aurora per abitare all'estremità del mare,
10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך	10 anche là mi guida la tua mano e mi afferra la tua destra.
11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני	11 Se dico: "Almeno l'oscurità mi copra e intorno a me sia la notte";
12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה	12 nemmeno le tenebre per te sono oscure, e la notte è chiara come il giorno; per te le tenebre sono come luce.
13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי	13 Sei tu che hai creato le mie viscere e mi hai tessuto nel seno di mia madre.
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד	14 Ti lodo, perché mi hai fatto come un prodigio; sono stupende le tue opere, tu mi conosci fino in fondo.
15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ	15 Non ti erano nascoste le mie ossa quando venivo formato nel segreto, intessuto nelle profondità della terra.
16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם	16 Ancora informe mi hanno visto i tuoi occhi e tutto era scritto nel tuo libro; i miei giorni erano fissati, quando ancora non ne esisteva uno.
17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם	17 Quanto profondi per me i tuoi pensieri, quanto grande il loro numero, o Dio;
18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך	18 se li conto sono più della sabbia, se li credo finiti, con te sono ancora.
19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני	19 Se Dio sopprimesse i peccatori! Allontanatevi da me, uomini sanguinari.
20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך	20 Essi parlano contro di te con inganno: contro di te insorgono con frode.
21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט	21 Non odio, forse, Signore, quelli che ti odiano e non detesto i tuoi nemici?
22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי	22 Li detesto con odio implacabile come se fossero miei nemici.
23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי	23 Scrutami, Dio, e conosci il mio cuore, provami e conosci i miei pensieri:
24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם	24 vedi se percorro una via di menzogna e guidami sulla via della vita.