Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויען איוב ויאמר	1 Giobbe rispose, dicendo:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 « Di tali cose ne ho sentite spesso; voi siete tutti dei consolatori molesti.
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Quando finiranno le vane ciance, chi t'importuna per farti parlare?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 Anch'io potrei parlare come voi, se voi foste al mio posto;
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 anch'io vi consolerei a parole, e scoterei la mia testa sopra di voi.
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Vi farei coraggio colla mia bocca, e moverei le mie labbra come per compatirvi.
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 Ma or che devo fare? Anche a parlare non si calmerà il mio dolore, e se sto in silenzio non andrà lungi da me.
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 Ma ormai il dolore mi ha fiaccato e sono annientate tutte le mie membra.
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 Le mie rughe m'accusano, e un falsario s'è levato a contradirmi in faccia.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Ha concentrato contro di me il suo furore, ha digrignato minaccioso contro di me i denti, il mio nemico mi ha guardato con occhi terribili.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 Hanno spalancato contro di me le loro bocche, han percosso ignominiosamente la mia guancia, si son saziati delle mie pene.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 Dio m'ha consegnato legato all'iniquo, mi ha abbandonato nelle mani degli empi,
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 io che una volta ero così ricco, fui in un momento ridotto in polvere: afferratomi pel collo, mi stritolò. Mi ha posto come suo bersaglio,
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 mi ha circondato colle sue lance; ha trafitti i miei fianchi, senza risparmiarmi, ed ha sparso per terra le mie viscere.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 Mi ha lacerato con ferite sopra ferite, mi si è gettato addosso come un gigante.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 Ho cucito un sacco sopra la mia pelle, ho coperto di cenere la mia carne.
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 La mia faccia è gonfia dal pianto, le mie palpebre si sono oscurate.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 Questo ho sofferto senza aver fatto nulla di male, mentre offrivo a Dio pura la mia preghiera.
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 O terra, non coprire il mio sangue, in te non trovi nascondigli il mio grido;
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 perchè, ecco è nel cielo il mio testimonio, è lassù chi mi conosce intimamente.
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 I miei amici sono dei parolai, il mio occhio si volge lacrimando a Dio.
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 Oh, potesse l'uomo entrare in giudizio con Dio, come il figlio dell'uomo entra in giudizio col suo simile!
	23 Ma intanto i miei brevi anni passano, ed io cammino per una via senza ritorno ».