Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ויען איוב ויאמר	1 Ma Giobbe rispose, e disse:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 Ho udite sovente tali cose: voi siete tutti consolatoli molesti:
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Non avrann' eglino fine i discorsi ampollosi? che costa a te il parlare?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 Potrei anch' io parlar come voi: e foste pur voi ne' miei piedi:
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 Vi consolerei anch'io a parole, e piegherei la mia testa sopra di voi:
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Vi farei cuore co' miei discorsi, e regolerei le mie labbra colla compassione verso di voi.
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 Ma or che farò? Se io parlerò non si accheterà il mio dolore, e se starò in silenzio egli non andrà lungi da me.
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 Ma adesso il dolor mio m' ha oppresso, e tutti i miei membri sono scompaginati.
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 Le grinze della mia pelle rendono testimonianza contro di me; e un mendace ragionatore sorge contro di me per contradirmi in faccia.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Aduna il suo furore contro di me, e minacciandomi digrigna i denti contro di me: con occhi terribili mi guarda il mio nemico.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 Hanno aperte le loro bocche contro di me, e mi han percosso obbrobriosamente nella guancia; si son satollati delle mie pene.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 Il Signore mi ha rinchiuso in balia dell'iniquo, e mi ha dato nelle mani degli empj.
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 Quell'io si beato una volta fai di repente ridotto in polvere; mi afferrò per la testa, m' infranse, e fecemi come suo bersaglio.
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 Mi ha cinto colle sue lance, ha impiagati tutti i miei fianchi, e senza pietà averne, le mie viscere ha sparse per terra.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 Mi ha lacerato con ferite sopra ferite: qual gigante si è gettato sopra di me.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 Porto cucito alla mia pelle il cilizio, e la mia carne ho ricoperta di cenere.
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 La mia faccia è gonfia dal pianto, e la caligine ingombra le mie pupille.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 Queste cose ho sofferte, benché inique non fossero le opere mie, e pure offerissi a Dio le preghiere.
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 Terra, non ricoprire il mio sangue, non restino nascose in te le mie strida.
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 Perocché lassù in cielo è il mio testimone, e nell'alto si sta colui, che mi conosce intimamente.
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 I miei amici sono verbosi; a Dio spandono lagrime gli occhi miei.
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 E fosse egli pure il giudizio tra Dio, e l'uomo come il giudizio di un figliuolo dell'uomo col suo compagno.
	23 Perocché già passano i corti anni, ed io batto una strada, per cui non ritornerò.