Hosea 7

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 wenn ich Israel heile, dann wird die Schuld Efraims sichtbar und die Bosheit Samarias. Denn was sie tun, ist Betrug: Der Dieb bricht in die Häuser ein, auf der Straße plündern die Banden.	1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
2 Sie bedenken nicht, dass ich all ihr böses Tun im Gedächtnis behalte. Jetzt werden sie umringt von ihren Taten, die mir vor Augen stehen.	2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
3 In ihrer Schlechtigkeit erheitern sie den König, in ihrer Falschheit seine Fürsten.	3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
4 Sie alle sind Ehebrecher. Sie sind wie ein angeheizter Backofen, dessen Feuer der Bäcker nicht mehr schürt, wenn er den Teig knetet und ihn aufgehen lässt.	4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
5 Am «Tag unseres Königs» machen sie die Fürsten schwach mit der Glut des Weins, dessen Kraft die Wortführer umwirft.	5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
6 Ja, hinterhältig nähern sie sich, mit einem Herzen, das wie ein Backofen glüht: Die ganze Nacht über schläft ihr Zorn, am Morgen aber entbrennt er wie ein loderndes Feuer.	6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה
7 Sie alle glühen wie ein Backofen; sie fressen ihre Regenten. Alle ihre Könige stürzen; doch zu mir ruft keiner von ihnen.	7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
8 Efraim lässt sich unter die Völker verrühren, Efraim ist ein Brot, das man beim Backen nicht wendet.	8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
9 Fremde zehren an seiner Kraft, ohne dass er es merkt. Auch werden seine Haare grau, ohne dass er es merkt.	9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
10 Sein eigener Hochmut klagt Israel an; doch es kehrt nicht um zum Herrn, seinem Gott, und sucht ihn trotz alldem nicht.	10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
11 Efraim ist wie eine Taube, leicht zu betören, ohne Verstand. Sie rufen Ägypten zu Hilfe und laufen nach Assur.	11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
12 Während sie laufen, werfe ich mein Netz über sie, ich hole sie herunter wie die Vögel des Himmels; sobald ihr Schwarm sich hören lässt, fange ich sie.	12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם
13 Weh ihnen, weil sie mir weggelaufen sind. Verderben über sie, weil sie mir abtrünnig wurden. Und da sollte ich sie loskaufen, ich, über den sie nur Lügen verbreiten?	13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים
14 Wenn sie zu mir schreien, kommt es nicht aus dem Herzen; sie liegen nur da und heulen. Sie ritzen sich wund, um Korn und Wein zu erflehen; sie widersetzen sich mir.	14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
15 Ich bin es, der ihre Arme geübt und gestärkt hat, aber gegen mich planen sie Böses.	15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
16 Sie wenden sich dem «Nichtsnutz» zu, sie sind wie ein Bogen, der versagt. Ihre Fürsten kommen um durch das Schwert wegen ihrer frechen Zunge. Deshalb wird man in Ägypten über sie spotten.	16 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים