| 1 ܗܟܢܐ ܚܘܝܢܝ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܒܪܝܬܐ ܕܩܡܨܐ ܒܪܝܫ ܡܘܥܝܬܐ ܕܠܩܫܐ ܘܗܘ ܠܩܫܐ ܒܬܪ ܓܙܐ ܗܘܐ ܕܡܠܟܐ | 1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך |
| 2 ܘܟܕ ܓܡܪ ܠܡܐܟܠܗ ܠܥܣܒܐ ܕܐܪܥܐ ܐܡܪܬ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܚܣܢܝ ܡܢܘ ܢܩܝܡܝܘܗܝ ܠܝܥܩܘܒ ܡܛܠ ܕܙܥܘܪ ܗܘ | 2 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא |
| 3 ܐܗܦܟܝܗ̇ ܡܪܝܐ ܠܗܕܐ ܘܠܐ ܬܗܘܐ | 3 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה |
| 4 ܗܟܢܐ ܚܘܝܢܝ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܘܗܐ ܩܪܐ ܠܡܕܢ ܒܢܘܪܐ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܘܐܟܠܬ ܠܬܗܘܡܐ ܪܒܐ ܘܐܟܠܬ ܠܦܠܓܘܬܐ | 4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק |
| 5 ܘܐܡܪܬ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܚܣܢܝ ܡܢܘ ܢܩܝܡܝܘܗܝ ܠܝܥܩܘܒ ܡܛܠ ܕܙܥܘܪ ܗܘ | 5 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא |
| 6 ܐܗܦܟܝܗ̇ ܡܪܝܐ ܠܗܕܐ ܘܐܦ ܗܝ ܠܐ ܬܗܘܐ | 6 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה |
| 7 ܗܟܢܐ ܚܘܝܢܝ ܘܗܐ ܡܪܝܐ ܩܐܡ ܥܠ ܫܘܪܐ ܕܐܕܡܘܣ ܘܒܐܝܕܗ ܐܕܡܘܣ | 7 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך |
| 8 ܘܐܡܪ ܠܝ ܡܪܝܐ ܡܢܐ ܚܙܝܬ ܥܡܘܣ ܘܐܡܪܬ ܐܕܡܘܣ ܘܐܡܪ ܠܝ ܡܪܝܐ ܗܐ ܐܢܐ ܣܐܡ ܐܢܐ ܐܕܡܘܣ ܒܓܘ ܥܡܝ ܐܝܣܪܝܠ ܘܠܐ ܐܘܣܦ ܬܘܒ ܕܐܥܒܪ ܐܢܘܢ | 8 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו |
| 9 ܘܢܚܪ̈ܒܢ ܦܪ̈ܟܐ ܕܓܘܚܟܐ ܘܡܩ̈ܕܫܐ ܕܐܝܣܪܝܠ ܢܚܪܒܘܢ ܘܐܩܘܡ ܥܠ ܒܝܬ ܝܘܪܒܥܡ ܒܚܪܒܐ | 9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב |
| 10 ܘܫܠܚ ܐܡܘܨܝܐ ܟܘܡܪܐ ܕܒܝܬ ܐܝܠ ܠܘܬ ܝܘܪܒܥܡ ܡܠܟܐ ܕܐܝܣܪܝܠ ܘܐܡܪ ܠܗ ܡܪܕ ܥܠܝܟ ܥܡܘܣ ܒܓܘ ܒܝܬ ܐܝܣܪܝܠ ܘܠܐ ܡܫܟܚܐ ܐܪܥܐ ܠܡܣܝܒܪܘ ܡ̈ܠܘܗܝ | 10 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו |
| 11 ܡܛܠ ܕܗܟܢܐ ܐܡܪ ܥܡܘܣ ܕܒܚܪܒܐ ܢܬܩܛܠ ܝܘܪܒܥܡ ܘܐܝܣܪܝܠ ܒܫܒܝܐ ܢܫܬܒܐ ܡܢ ܐܪܥܗ | 11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו |
| 12 ܘܐܡܪ ܐܡܘܨܝܐ ܠܥܡܘܣ ܚܙܝܐ ܥܪܘܩ ܙܠ ܠܟ ܠܐܪܥܐ ܕܝܗܘܕܐ ܘܐܟܘܠ ܬܡܢ ܠܚܡܐ ܘܬܡܢ ܬܬܢܒܐ | 12 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא |
| 13 ܘܒܝܬ ܐܝܠ ܠܐ ܬܘܣܦ ܬܘܒ ܠܡܬܢܒܝܘ ܡܛܠ ܕܡܩܕܫܐ ܗܘ ܕܡܠܟܐ ܘܒܝܬ ܡܠܟܘܬܐ ܗܘ | 13 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא |
| 14 ܘܥܢܐ ܥܡܘܣ ܘܐܡܪ ܠܐܡܘܨܝܐ ܐܢܐ ܠܐ ܗܘܝܬ ܢܒܝܐ ܐܦ ܠܐ ܒܪ ܢܒ̈ܝܐ ܐܠܐ ܪܥܝܐ ܐܢܐ ܘܠܩܛ ܫܩ̈ܡܐ | 14 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים |
| 15 ܘܕܒܪܢܝ ܡܪܝܐ ܡܢ ܒܣܬܪ ܥܢܐ ܘܐܡܪ ܠܝ ܡܪܝܐ ܙܠ ܐܬܢܒܐ ܥܠ ܥܡܝ ܐܝܣܪܝܠ | 15 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל |
| 16 ܡܟܝܠ ܫܡܥ ܡܠܬܗ ܕܡܪܝܐ ܐܢܬ ܐܡܪܬ ܕܠܐ ܬܬܢܒܐ ܥܠ ܕܒܝܬ ܐܝܣܪܝܠ ܘܠܐ ܬܠܦ ܠܕܒܝܬ ܐܝܣܚܩ | 16 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק |
| 17 ܡܛܠ ܗܢܐ ܗܟܢܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܐܢܬܬܟ ܒܡܕܝܢܬܟ ܬܙܢܐ ܘܒܢܝ̈ܟ ܘܒܢ̈ܬܟ ܒܚܪܒܐ ܢܦܠܘܢ ܘܐܪܥܟ ܒܫܘܝܬܐ ܬܬܦܠܓ ܘܐܢܬ ܒܐܪܥܐ ܛܡܐܬܐ ܬܡܘܬ ܘܐܝܣܪܝܠ ܒܫܒܝܐ ܢܫܬܒܐ ܡܢ ܐܪܥܗ | 17 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו |
