Livre de Job 30

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et maintenant ils se moquent de moi, des jeunes dont je méprisais les pères: ils étaient moins pour moi que les chiens de mon troupeau!	1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
2 Qu’aurais-je fait de leurs mains: ils n’avaient plus la moindre force,	2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
3 épuisés par la faim et le manque de tout. Ils rongeaient les racines de la steppe, des terres lugubres et désolées.	3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה
4 Ils cueillaient les herbes des broussailles, n’ayant de pain que les racines de genêt.	4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם
5 La société les repoussait, on criait sur eux comme sur un voleur.	5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
6 Ils demeuraient au flanc des ravins, dans les trous du sol et les rochers.	6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
7 Ils glapissaient entre les buissons, ils s’entassaient sous les épineux,	7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
8 C’étaient des gens de rien, qui n’avaient pas un nom, ils étaient rejetés du pays.	8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ
9 Mais maintenant ils me chansonnent, c’est de moi qu’ils se moquent.	9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
10 Dégoûtés, ils se tiennent à distance, et sans se gêner ils crachent à mon passage.	10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק
11 Du jour qu’il a brisé ma force et m’a humilié, ils ont perdu toute retenue en ma présence.	11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו
12 À ma droite se lèvent des accusateurs, mes pieds sont pris au filet, voici qu’on se fraye un chemin jusqu’à moi.	12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
13 Ils m’ont coupé la retraite, ils montent à l’assaut, et personne ne les arrête!	13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
14 Ils ont forcé le passage: les voilà! ils se glissent sous les décombres.	14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
15 Les terreurs fondent sur moi; comme un vent elles emportent ma dignité, mon bien-être est passé comme un nuage!	15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
16 Et maintenant, mon âme en moi se défait, les jours de peine se sont abattus sur moi.	16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני
17 La nuit le mal ronge mes os, mes nerfs n’ont pas de repos.	17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
18 De toute sa poigne il a saisi mon vêtement, il m’a pris par le col de ma tunique	18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
19 et il m’a jeté dans la boue: je ne suis plus que poussière et cendre!	19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
20 Tu ne me réponds pas, ô Dieu, quand je t’appelle, je me tiens là et tu ne me regardes pas!	20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
21 Tu es devenu cruel avec moi, tu me frappes de toute ta vigueur!	21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
22 Tu m’as fait monter le vent, il m’emporte au galop, puis un orage me défait.	22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה
23 Oui, je sais, tu me ramènes à la mort, au lieu de rendez-vous de tout être vivant.	23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
24 Mais je ne portais pas la main sur le pauvre, lorsque dans sa détresse il criait vers moi.	24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
25 J’ai pleuré avec ceux qui voient de durs moments, Mon cœur ne s’est-il pas ému pour l’indigent?	25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון
26 J’attendais le bonheur, et le mal est venu; j’espérais la lumière, et tout devient obscur.	26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
27 Mon intérieur bouillonne et ne peut se calmer, les jours de détresse sont venus à ma rencontre.	27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני
28 Je vais la peau brûlée, mais non par le soleil; dans l’assemblée j’ai voulu parler: c’était un cri!	28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
29 Me voici devenu le frère des chacals, le familier des autruches.	29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
30 Ma peau a noirci et pèle, mes os sont brûlants de fièvre.	30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב
31 Ma guitare a pris le deuil, ma flûte s’est mise au diapason des pleureurs.	31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים