Actus Apostolorum 15

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Et quidam descendentes de Judæa docebant fratres : Quia nisi circumcidamini secundum morem Moysi, non potestis salvari.	¹ וַאֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וַיְלַמְּדוּ אֶת־הָאַחִים לֵאמֹר אִם־לֹא תִמּוֹלוּ כְּדָת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן
² Facta ergo seditione non minima Paulo et Barnabæ adversus illos, statuerunt ut ascenderent Paulus et Barnabas, et quidam alii ex aliis ad Apostolos et presbyteros in Jerusalem super hac quæstione.	² וַיְהִי עַל־זֹאת רִיב וּמַחֲלֹקֶת לֹא־קַלָּה לְפוֹלוֹס וּלְבַר־נַבָּא עִמָּהֶם וַיִּגְזְרוּ כִּי־פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַאֲחֵרִים מֵהֶם יַעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם אֶל־הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עַל־אֹדוֹת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת
³ Illi ergo deducti ab ecclesia pertransibant Phœnicen et Samariam, narrantes conversionem gentium : et faciebant gaudium magnum omnibus fratribus.	³ וַתְּלַוֶּה אֹתָם הַקְּהִלָּה וַיַּעַבְרוּ אֶת־פִינוּקְיָא וְאֶת־שֹׁמְרוֹן מְסַפְּרִים אֶת־תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וַיְשַׂמְּחוּ אֵת כָּל־הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה
⁴ Cum autem venissent Jerosolymam, suscepti sunt ab ecclesia, et ab Apostolis et senioribus, annuntiantes quanta Deus fecisset cum illis.	⁴ וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם
⁵ Surrexerunt autem quidam de hæresi pharisæorum, qui crediderunt, dicentes quia oportet circumcidi eos, præcipere quoque servare legem Moysi.	⁵ וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ כִּי־חוֹבָה הִיא לָמוּל אֹתָם וּלְצַוֹּתָם לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה
⁶ Conveneruntque Apostoli et seniores videre de verbo hoc.	⁶ וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה
⁷ Cum autem magna conquisitio fieret, surgens Petrus dixit ad eos : Viri fratres, vos scitis quoniam ab antiquis diebus Deus in nobis elegit, per os meum audire gentes verbum Evangelii et credere.	⁷ וַיְהִי בִּרְבוֹת הַמַּחֲלֹקֶת קָם פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי מִיָּמִים רִאשֹׁנִים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִכֻּלָּנוּ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם מִפִּי אֶת־דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ
⁸ Et qui novit corda Deus, testimonium perhibuit, dans illis Spiritum Sanctum, sicut et nobis,	⁸ וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ גַם־לָהֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ
⁹ et nihil discrevit inter nos et illos, fide purificans corda eorum.	⁹ וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם כִּי טִהַר אֶת־לְבָבָם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה
¹⁰ Nunc ergo quid tentatis Deum, imponere jugum super cervices discipulorum quod neque patres nostri, neque nos portare potuimus ?	¹⁰ וְעַתָּה מַה־תְּנַסּוּ אֶת הָאֱלֹהִים לָשֹוּם עֹל עַל־צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר גַּם־אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת
¹¹ sed per gratiam Domini Jesu Christi credimus salvari, quemadmodum et illi.	¹¹ אֲבָל בְּחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נַאֲמִין לְהִוָּשֵׁעַ כְּמוֹהֶם כָּמוֹנוּ
¹² Tacuit autem omnis multitudo : et audiebant Barnabam et Paulum narrantes quanta Deus fecisset signa et prodigia in gentibus per eos.	¹² וַיַּחֲרִישׁוּ כָל־הַקָּהָל וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־בַּר־נַבָּא וְאֶל־פּוֹלוֹס מְסַפְּרִים אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר הִרְבָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵיהֶם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם
¹³ Et postquam tacuerunt, respondit Jacobus, dicens : Viri fratres, audite me.	¹³ וַיְכַלּוּ לְדַבֵּר וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי
¹⁴ Simon narravit quemadmodum primum Deus visitavit sumere ex gentibus populum nomini suo.	¹⁴ שִׁמְעוֹן סִפֵּר אֵיךְ הָאֱלֹהִים רָאָה לוֹ בָרִאשׁוֹנָה לָקַחַת מִבֵּין הַגּוֹיִם עַם לִשְׁמוֹ
¹⁵ Et huic concordant verba prophetarum : sicut scriptum est :	¹⁵ וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב
¹⁶ Post hæc revertar, et reædificabo tabernaculum David quod decidit : et diruta ejus reædificabo, et erigam illud :	¹⁶ אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִסוֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ
¹⁷ ut requirant ceteri hominum Dominum, et omnes gentes super quas invocatum est nomen meum, dicit Dominus faciens hæc.	¹⁷ לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהוָֹה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָֹה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה
¹⁸ Notum a sæculo est Domino opus suum.	¹⁸ נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו
¹⁹ Propter quod ego judico non inquietari eos qui ex gentibus convertuntur ad Deum,	¹⁹ וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים
²⁰ sed scribere ad eos ut abstineant se a contaminationibus simulacrorum, et fornicatione, et suffocatis, et sanguine.	²⁰ רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטֻּמְאַת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם
²¹ Moyses enim a temporibus antiquis habet in singulis civitatibus qui eum prædicent in synagogis, ubi per omne sabbatum legitur.	²¹ כִּי משֶׁה מִדֹּרֹת עוֹלָם יֶשׁ־לוֹ מַגִּידָיו בְּכָל־עִיר וָעִיר וְיִקָּרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ
²² Tunc placuit Apostolis et senioribus cum omni ecclesia eligere viros ex eis, et mittere Antiochiam cum Paulo et Barnaba : Judam, qui cognominabatur Barsabas, et Silam, viros primos in fratribus :	²² וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עִם־כָּל־הַקָּהָל לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים וְלִשְׁלֹחַ אֹתָם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא עִם־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא אֶת־יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא וְאֶת־סִילָא אַנְשֵׁי־שֵׁם בֵּין הָאַחִים
²³ scribentes per manus eorum : Apostoli et seniores fratres, his qui sunt Antiochiæ, et Syriæ, et Ciliciæ, fratribus ex gentibus, salutem.	²³ וַיִּכְתְּבוּ וַיִּשְׁלְחוּ עַל־יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהָאַחִים שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹם הָאַחִים אֲשֶׁר מִן־הַגּוֹיִם בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא
²⁴ Quoniam audivimus quia quidam ex nobis exeuntes, turbaverunt vos verbis, evertentes animas vestras, quibus non mandavimus,	²⁴ יַעַן וּבְיַעַן שָׁמַעְנוּ כִּי יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ מְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וּמְקַלְקְלִים נַפְשֹׁתֵיכֶם בִּדְבָרִים בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֹל וְלִשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אוֹתָם
²⁵ placuit nobis collectis in unum eligere viros, et mittere ad vos cum carissimis nostris Barnaba et Paulo,	²⁵ לָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי כֻּלָּנוּ יַחְדָּו לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם־חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וּפוֹלוֹס
²⁶ hominibus qui tradiderunt animas suas pro nomine Domini nostri Jesu Christi.	²⁶ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל־שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
²⁷ Misimus ergo Judam et Silam, qui et ipsi vobis verbis referent eadem.	²⁷ עַל־כֵּן שָׁלַחְנוּ אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־סִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵמָּה יַגִּידוּ זֹאת בְּפִיהֶם
²⁸ Visum est enim Spiritui Sancto et nobis nihil ultra imponere vobis oneris quam hæc necessaria :	²⁸ כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְפָנֵינוּ לְבִלְתִּי שֹוּם עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר לְבַד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים
²⁹ ut abstineatis vos ab immolatis simulacrorum, et sanguine, et suffocato, et fornicatione : a quibus custodientes vos, bene agetis. Valete.	²⁹ אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַזְּנוּת אִם־מֵאֵלֶּה תִּשְׁמְרוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת וְשָׁלוֹם לָכֶם
³⁰ Illi ergo dimissi, descenderunt Antiochiam : et congregata multitudine tradiderunt epistolam.	³⁰ וַיְשֻׁלְּחוּ הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיַּקְהִילוּ אֶת־הָעָם וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־הָאִגָּרֶת
³¹ Quam cum legissent, gavisi sunt super consolatione.	³¹ וַיִּקְרְאוּ אֹתָהּ וַיִּשְׂמְחוּ עַל־הַנֶּחָמָה
³² Judas autem et Silas, et ipsi cum essent prophetæ, verbo plurimo consolati sunt fratres, et confirmaverunt.	³² וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵם נְבִיאִים נִחֲמוּ הָאַחִים בִּדְבָרִים רַבִּים וַיְחַזְּקוּם
³³ Facto autem ibi aliquanto tempore, dimissi sunt cum pace a fratribus ad eos qui miserant illos.	³³ וַיִּהְיוּ שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיְשַׁלְּחוּם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל־הַשְּׁלִיחִים
³⁴ Visum est autem Silæ ibi remanere : Judas autem solus abiit Jerusalem.	³⁴ וַיִּיטַב בְּעֵינֵי סִילָא לָשֶׁבֶת שָׁם
³⁵ Paulus autem et Barnabas demorabantur Antiochiæ, docentes et evangelizantes cum aliis pluribus verbum Domini.	³⁵ וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא יָשְׁבוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא וַיְלַמְּדוּ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה הֵמָּה וְגַם־רַבִּים אֲחֵרִים עִמָּם
³⁶ Post aliquot autem dies, dixit ad Barnabam Paulus : Revertentes visitemus fratres per universas civitates in quibus prædicavimus verbum Domini, quomodo se habeant.	³⁶ וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא לְכָה וְנָשׁוּבָה וְנִפְקְדָה אֶת־אַחֵינוּ בְּכָל־עִיר וָעִיר אֲשֶׁר קָרָאנוּ־שָׁם אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וְנִרְאֶה מָה הֵמָּה
³⁷ Barnabas autem volebat secum assumere et Joannem, qui cognominabatur Marcus.	³⁷ וּבַר־נַבָּא יָעַץ לָקַחַת אִתָּם אֶת־יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס
³⁸ Paulus autem rogabat eum (ut qui discessisset ab eis de Pamphylia, et non isset cum eis in opus) non debere recipi.	³⁸ אַךְ פּוֹלוֹס לֹא אָבָה לָקַחַת אִתָּם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא־הָלַךְ אִתָּם בִּמְלַאכְתָּם
³⁹ Facta est autem dissensio, ita ut discederent ab invicem, et Barnabas quidem, assumpto Marco, navigaret Cyprum.	³⁹ וַיְהִי־רֹגֶז עַד אֲשֶׁר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו וַיִּקַּח בַּר־נַבָּא אֶת־מַרְקוֹס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס
⁴⁰ Paulus vero, electo Sila, profectus est, traditus gratiæ Dei a fratribus.	⁴⁰ וּפוֹלוֹס בָּחַר־לוֹ אֶת־סִילָא וַיִּמְסְרֻהוּ הָאַחִים אֶל־חֶסֶד יְהוָֹה וַיֵּצֵא
⁴¹ Perambulabat autem Syriam et Ciliciam, confirmans ecclesias : præcipiens custodire præcepta Apostolorum et seniorum.	⁴¹ וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־הַקְּהִלּוֹת

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati