Matthæum 8

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Cum autem descendisset de monte, secutæ sunt eum turbæ multæ :	¹ וַיֵּרֶד מִן־הָהָר וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רָב
² et ecce leprosus veniens, adorabat eum, dicens : Domine, si vis, potes me mundare.	² וְהִנֵּה אִישׁ מְצֹרָע בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ־לוֹ וַיֹּאמַר אֲדֹנִי אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי
³ Et extendens Jesus manum, tetigit eum, dicens : Volo : mundare. Et confestim mundata est lepra ejus.	³ וַיִּשְׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת־יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמֶר חָפֵץ אָנֹכִי טְהָר וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ
⁴ Et ait illi Jesus : Vide, nemini dixeris : sed vade, ostende te sacerdoti, et offer munus, quod præcepit Moyses, in testimonium illis.	⁴ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְאֵה פֶּן־תְּסַפֵּר לְאִישׁ כִּי אִם־לֶךְ־לְךָ וְהֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת־הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם
⁵ Cum autem introisset Capharnaum, accessit ad eum centurio, rogans eum,	⁵ וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לֵאמֹר
⁶ et dicens : Domine, puer meus jacet in domo paralyticus, et male torquetur.	⁶ אֲדֹנִי הִנֵּה נַעֲרִי נָפַל לְמִשְׁכָּב בְּבֵיתִי וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים וּמְעֻנֶּה עַד־מְאֹד
⁷ Et ait illi Jesus : Ego veniam, et curabo eum.	⁷ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָבֹא וְאֶרְפָּאֵהוּ
⁸ Et respondens centurio, ait : Domine, non sum dignus ut intres sub tectum meum : sed tantum dic verbo, et sanabitur puer meus.	⁸ וַיַּעַן שַׂר־הַמֵּאָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי נְקַלֹּתִי מִבֹּאֲךָ בְּצֵל קוֹרָתִי אַךְ דַּבֶּר־נָא רַק דָּבָר וְנִרְפָּא נַעֲרִי
⁹ Nam et ego homo sum sub potestate constitutus, habens sub me milites, et dico huic : Vade, et vadit : et alii : Veni, et venit : et servo meo : Fac hoc, et facit.	⁹ כִּי אָנֹכִי אִישׁ נָתוּן תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן וְגַם־יֵשׁ תַּחַת יָדִי אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמַרְתִּי לָזֶה לֵךְ וְהָלַךְ וְלָזֶה בּוֹא וּבָא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְעָשָׂה
¹⁰ Audiens autem Jesus miratus est, et sequentibus se dixit : Amen dico vobis, non inveni tantam fidem in Israël.	¹⁰ וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּתְמַהּ וַיֹּאמֶר אֶל־הַהֹלְכִים אַחֲרָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָזֹאת
¹¹ Dico autem vobis, quod multi ab oriente et occidente venient, et recumbent cum Abraham, et Isaac, et Jacob in regno cælorum :	¹¹ וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם רַבִּים יָבֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם־אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
¹² filii autem regni ejicientur in tenebras exteriores : ibi erit fletus et stridor dentium.	¹² אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵמָּה יְגֹרְשׁוּ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנָּיִם
¹³ Et dixit Jesus centurioni : Vade, et sicut credidisti, fiat tibi. Et sanatus est puer in illa hora.	¹³ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שַׂר־הַמֵּאָה לֵךְ וְכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה־לָּךְ וַיֵּרָפֵא נַעֲרוֹ בַּשָּׁעָה הַהִיא
¹⁴ Et cum venisset Jesus in domum Petri, vidit socrum ejus jacentem, et febricitantem :	¹⁴ וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ בֵּיתָה פֶטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־חֲמוֹתוֹ נֹפֶלֶת לְמִשְׁכָּב כִּי אֲחָזַתָּהּ הַקַּדָּחַת
¹⁵ et tetigit manum ejus, et dimisit eam febris, et surrexit, et ministrabat eis.	¹⁵ וַיִּגַּע בְּיָדָהּ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדָּחַת וַתָּקָם וַתְּשָׁרְתֵם
¹⁶ Vespere autem facto, obtulerunt ei multos dæmonia habentes : et ejiciebat spiritus verbo, et omnes male habentes curavit :	¹⁶ וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב וַיָּבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים אֲחוּזֵי שֵׁדִים וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וַיְרַפֵּא אֵת כָּל־הַחוֹלִים
¹⁷ ut adimpleretur quod dictum est per Isaiam prophetam, dicentem : Ipse infirmitates nostras accepit : et ægrotationes nostras portavit.	¹⁷ לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
¹⁸ Videns autem Jesus turbas multas circum se, jussit ire trans fretum.	¹⁸ וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָב סְבִיבֹתָיו וַיְצַו לַעֲבֹר מִשָּׁם אֶל־עֵבֶר הַיָּם
¹⁹ Et accedens unus scriba, ait illi : Magister, sequar te, quocumque ieris.	¹⁹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ
²⁰ Et dicit ei Jesus : Vulpes foveas habent, et volucres cæli nidos ; Filius autem hominis non habet ubi caput reclinet.	²⁰ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ־חוֹרֵי עָפָר וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ שָׁם אֶת־רֹאשׁוֹ
²¹ Alius autem de discipulis ejus ait illi : Domine, permitte me primum ire, et sepelire patrem meum.	²¹ וְאַחֵר מִן־הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת־אָבִי
²² Jesus autem ait illi : Sequere me, et dimitte mortuos sepelire mortuos suos.	²² וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ אַחֲרָי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֵת־מֵתֵיהֶם
²³ Et ascendente eo in naviculam, secuti sunt eum discipuli ejus :	²³ וַיֵּרֶד אֶל־הָאֳנִיָּה וַיֵּרְדוּ אִתּוֹ תַּלְמִידָיו
²⁴ et ecce motus magnus factus est in mari, ita ut navicula operiretur fluctibus : ipse vero dormiebat.	²⁴ וְהִנֵּה סַעַר גָּדוֹל הָיָה בַיָּם וַתְּכֻסֶּה הָאֳנִיָּה בַּגַּלִּים וְהוּא יָשֵׁן
²⁵ Et accesserunt ad eum discipuli ejus, et suscitaverunt eum, dicentes : Domine, salva nos : perimus.	²⁵ וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיָּעִירוּ אוֹתוֹ לֵאמֹר הוֹשִׁיעֵנוּ אֲדֹנֵינוּ אָבָדְנוּ
²⁶ Et dicit eis Jesus : Quid timidi estis, modicæ fidei ? Tunc surgens imperavit ventis, et mari, et facta est tranquillitas magna.	²⁶ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה לָמָּה זֶּה יְרֵאתֶם וַיָּקָם וַיִּגְעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וַתְּהִי דְּמָמָה גְדוֹלָה
²⁷ Porro homines mirati sunt, dicentes : Qualis est hic, quia venti et mare obediunt ei ?	²⁷ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא הוּא אֲשֶׁר גַּם־הָרוּחוֹת וְהַיָּם לוֹ יִשְׁמָעוּן
²⁸ Et cum venisset trans fretum in regionem Gerasenorum, occurrerunt ei duo habentes dæmonia, de monumentis exeuntes, sævi nimis, ita ut nemo posset transire per viam illam.	²⁸ וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וַיִּפְגְּשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים יֹצְאִים מִבָּתֵּי הַקְּבָרוֹת וְהֵמָּה רַגְזָנִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהוּא
²⁹ Et ecce clamaverunt, dicentes : Quid nobis et tibi, Jesu fili Dei ? Venisti huc ante tempus torquere nos ?	²⁹ וְהִנֵּה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים הֲבָאתָ הֲלֹם לְעַנּוֹתֵנוּ בְּלֹא עִתֵּנוּ
³⁰ Erat autem non longe ab illis grex multorum porcorum pascens.	³⁰ וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה־שָׁם בַּמִּרְעֶה הַרְחֵק מֵהֶם
³¹ Dæmones autem rogabant eum, dicentes : Si ejicis nos hinc, mitte nos in gregem porcorum.	³¹ וַיִּתְחַנְנוּ אֵלָיו הַשֵּׁדִים לֵאמֹר אִם־תְּגָרְשֵׁנוּ שַׁלְּחֵנוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים
³² Et ait illis : Ite. At illi exeuntes abierunt in porcos, et ecce impetu abiit totus grex per præceps in mare : et mortui sunt in aquis.	³² וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ לָכֶם וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים וְהִנֵּה הִשְׂתָּעֵר כָּל־עֵדֶר הַחֲזִירִים מִן־הַמּוֹרָד עַל־הַיָּם וַיָּמוּתוּ בַּמָּיִם
³³ Pastores autem fugerunt : et venientes in civitatem, nuntiaverunt omnia, et de eis qui dæmonia habuerant.	³³ וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ אֶת־הַכֹּל וְאֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים
³⁴ Et ecce tota civitas exiit obviam Jesu : et viso eo, rogabant ut transiret a finibus eorum.	³⁴ וְהִנֵּה כָּל־הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ וְכִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר מִגְּבוּלָם

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati