Osee 8

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In gutture tuo sit tuba quasi aquila super domum Domini, pro eo quod transgressi sunt fœdus meum, et legem meam prævaricati sunt.	1 אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית יְהוָה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תֹּורָתִי פָּשָׁעוּ
2 Me invocabunt : Deus meus, cognovimus te Israël.	2 לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל
3 Projecit Israël bonum : inimicus persequetur eum.	3 זָנַח יִשְׂרָאֵל טֹוב אֹויֵב יִרְדְּפֹו
4 Ipsi regnaverunt, et non ex me ; principes exstiterunt, et non cognovi : argentum suum et aurum suum fecerunt sibi idola, ut interirent.	4 הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת
5 Projectus est vitulus tuus, Samaria ; iratus est furor meus in eos. Usquequo non poterunt emundari ?	5 זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרֹון חָרָה אַפִּי בָּם עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן
6 Quia ex Israël et ipse est : artifex fecit illum, et non est deus ; quoniam in aranearum telas erit vitulus Samariæ.	6 כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי־שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרֹון
7 Quia ventum seminabunt, et turbinem metent : culmus stans non est in eo ; germen non faciet farinam : quod etsi fecerit, alieni comedent eam.	7 כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ קָמָה אֵין־לֹו צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה־קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ
8 Devoratus est Israël ; nunc factus est in nationibus quasi vas immundum.	8 נִבְלַע יִשְׂרָאֵל עַתָּה הָיוּ בַגֹּויִם כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ בֹּו
9 Quia ipsi ascenderunt ad Assur, onager solitarius sibi ; Ephraim munera dederunt amatoribus.	9 כִּי־הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בֹּודֵד לֹו אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים
10 Sed et cum mercede conduxerint nationes, nunc congregabo eos, et quiescent paulisper ab onere regis et principum.	10 גַּם כִּי־יִתְנוּ בַגֹּויִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים
11 Quia multiplicavit Ephraim altaria ad peccandum ; factæ sunt ei aræ in delictum.	11 כִּי־הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא הָיוּ־לֹו מִזְבְּחֹות לַחֲטֹא
12 Scribam ei multiplices leges meas, quæ velut alienæ computatæ sunt.	12 [אֶכתֹוב־ כ] (אֶכְתָּב־לֹו ק) [רִבֹּו כ] (רֻבֵּי ק) תֹּורָתִי כְּמֹו־זָר נֶחְשָׁבוּ
13 Hostias offerent, immolabunt carnes et comedent, et Dominus non suscipiet eas : nunc recordabitur iniquitatis eorum, et visitabit peccata eorum : ipsi in Ægyptum convertentur.	13 זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ
14 Et oblitus est Israël factoris sui, et ædificavit delubra ; et Judas multiplicavit urbes munitas ; et mittam ignem in civitates ejus, et devorabit ædes illius.	14 וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלֹות וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרֹות וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ׃ ס