Vangelo secondo Luca 24

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il primo giorno della settimana, di buon mattino, si recarono al sepolcro, portando gli aromi che avevano preparato.	1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות
2 Trovarono che la pietra che chiudeva il sepolcro era stata rimossa,	2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר
3 ma, entrate, non trovarono il corpo del Signore Gesù.	3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע
4 Se ne stavano lì senza sapere che cosa fare, quando apparvero loro due uomini, con vesti splendenti.	4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
5 Le donne, impaurite, tenevano il volto chinato a terra. Ma i due uomini dissero loro: "Perché cercate tra i morti il vivente?	5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים
6 Non è qui, ma è risuscitato. Ricordatevi come vi ha parlato quando era ancora in Galilea,	6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר
7 quando diceva che era necessario che il Figlio dell'uomo fosse consegnato in mano ai peccatori, che fosse crocifisso e il terzo giorno risuscitasse".	7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
8 E si ricordarono delle sue parole.	8 ותזכרנה את דבריו
9 Tornate dal sepolcro, raccontarono tutto questo agli Undici e a tutti gli altri.	9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים
10 Erano Maria di Màgdala, Giovanna e Maria di Giacomo. Anche le altre donne che erano insieme lo raccontarono agli apostoli.	10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה
11 Ma queste parole parvero ad essi come un'allucinazione e non credettero alle donne.	11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
12 Pietro, però, alzatosi, corse al sepolcro. Guardò dentro e vide solo le bende. E se ne tornò indietro meravigliato di quanto era avvenuto.	12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה
13 In quel medesimo giorno, due dei discepoli si trovavano in cammino verso un villaggio, detto Emmaus, distante circa sette miglia da Gerusalemme,	13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
14 e discorrevano fra loro di tutto quello che era accaduto.	14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
15 Mentre discorrevano e discutevano, Gesù si avvicinò e si mise a camminare con loro.	15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם
16 Ma i loro occhi erano impediti dal riconoscerlo.	16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו
17 Ed egli disse loro: "Che discorsi sono questi che vi scambiate l'un l'altro, cammin facendo?". Si fermarono, tristi.	17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים
18 Uno di loro, di nome Cleopa, gli disse: "Tu solo sei così straniero in Gerusalemme da non sapere ciò che vi è accaduto in questi giorni?".	18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה
19 Domandò: "Che cosa?". Gli risposero: "Il caso di Gesù, il Nazareno, che era un profeta potente in opere e in parole, davanti a Dio e a tutto il popolo;	19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
20 come i gran sacerdoti e i nostri capi lo hanno consegnato per essere condannato a morte e lo hanno crocifisso.	20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
21 Noi speravamo che fosse lui quello che avrebbe liberato Israele. Ma siamo già al terzo giorno da quando sono accaduti questi fatti.	21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה
22 Tuttavia alcune donne tra noi ci hanno sconvolti. Esse si sono recate di buon mattino al sepolcro,	22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר
23 ma non hanno trovato il suo corpo. Sono tornate a dirci di aver avuto una visione di angeli, i quali affermano che egli è vivo.	23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24 Alcuni dei nostri sono andati al sepolcro e hanno trovato tutto come avevano detto le donne, ma lui non l'hanno visto".	24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
25 Allora egli disse loro: "O stolti e tardi di cuore a credere a quello che hanno detto i profeti!	25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
26 Non doveva forse il Cristo patire tutto questo ed entrare nella sua gloria?".	26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו
27 E cominciando da Mosè e da tutti i profeti, spiegò loro quanto lo riguardava in tutte le Scritture.	27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
28 Quando furono vicini al villaggio dove erano diretti, egli fece finta di proseguire.	28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו
29 Ma essi lo costrinsero a fermarsi, dicendo: "Resta con noi, perché si fa sera ed il sole ormai tramonta". Egli entrò per rimanere con loro.	29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
30 Or avvenne che mentre si trovava a tavola con loro prese il pane, pronunciò la benedizione, lo spezzò e lo distribuì loro.	30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
31 Allora si aprirono i loro occhi e lo riconobbero. Ma egli disparve ai loro sguardi.	31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
32 Si dissero allora l'un l'altro: "Non ardeva forse il nostro cuore quando egli, lungo la via, ci parlava e ci spiegava le Scritture?".	32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים
33 Quindi si alzarono e ritornarono subito a Gerusalemme, dove trovarono gli Undici riuniti e quelli che erano con loro.	33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד
34 Costoro dicevano: "Il Signore è veramente risorto ed è apparso a Simone".	34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
35 Ed essi raccontarono ciò che era accaduto lungo il cammino e come l'avevano riconosciuto allo spezzare del pane.	35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם
36 Mentre parlavano di queste cose, Gesù stette in mezzo a loro e disse: "Pace a voi!".	36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
37 Sconvolti e pieni di paura, credevano di vedere un fantasma.	37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו
38 Ma egli disse loro: "Perché siete turbati? E perché sorgono dubbi nei vostri cuori?	38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם
39 Guardate le mie mani e i miei piedi: sono proprio io! Toccatemi ed osservate: un fantasma non ha carne ed ossa come vedete che io ho".	39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי
40 E mentre diceva queste cose, mostrava loro le mani e i piedi.	40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו
41 Ma poiché per la gioia non riuscivano a crederci ed erano pieni di stupore, egli disse loro: "Avete qualcosa da mangiare?".	41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל
42 Gli diedero un po' di pesce arrostito.	42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש
43 Egli lo prese e lo mangiò davanti a loro.	43 ויקח ויאכל לעיניהם
44 Poi disse: "Era proprio questo che vi dicevo quando ero ancora con voi: bisogna che si adempia tutto ciò che di me sta scritto nella legge di Mosè, nei Profeti e nei Salmi".	44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
45 Allora aprì loro la mente all'intelligenza delle Scritture.	45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים
46 Ed aggiunse: "Così sta scritto: il Cristo doveva patire e il terzo giorno risuscitare dai morti;	46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
47 nel suo nome saranno predicati a tutte le genti la conversione e il perdono dei peccati.	47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
48 Voi sarete testimoni di tutto questo, cominciando da Gerusalemme.	48 ואתם עדים בזאת
49 Ed ecco che io manderò su di voi quello che il Padre mio ha promesso. Voi però restate in città, fino a quando non sarete rivestiti di potenza dall'alto".	49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
50 Poi li condusse fuori, verso Betània e, alzate le mani, li benedì.	50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
51 Mentre li benediceva, si separò da loro e veniva portato nel cielo.	51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה
52 Essi, dopo averlo adorato, se ne tornarono a Gerusalemme con grande gioia.	52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 E stavano sempre nel tempio lodando e ringraziando Dio.	53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן