Evangélium Máté szerint 20

KÁLDI-NEOVULGÁTA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mert hasonló a mennyek országa a házigazdához, aki korán reggel kiment munkásokat fogadni a szőlőjébe.	1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו
2 Miután napi egy dénárban megegyezett a munkásokkal, elküldte őket a szőlőjébe.	2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו
3 Amikor a harmadik óra körül is kiment, látott másokat ott ácsorogni tétlenül a piactéren.	3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק
4 Azt mondta nekik: ‘Menjetek ki ti is a szőlőbe, és ami igazságos, megadom majd nektek.’	4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו
5 Azok elmentek. Azután a hatodik és a kilencedik óra körül ismét kiment és ugyanígy tett.	5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה
6 Mikor a tizenegyedik óra körül kiment és megint talált ott ácsorgókat, azt mondta nekik: ‘Miért álltok itt egész nap tétlenül?’	6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום
7 Azt felelték neki: ‘Mert senki sem fogadott fel minket.’ Erre azt mondta nekik: ‘Menjetek ki ti is a szőlőbe.’	7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם
8 Amikor beesteledett, a szőlő ura így szólt intézőjéhez: ‘Hívd a munkásokat, és add ki nekik a bérüket, kezdve az utolsóktól az elsőkig.’	8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים
9 Jöttek azok, akik a tizenegyedik óra körül kezdtek, és kaptak egy-egy dénárt.	9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד
10 Mikor az elsők sorra kerültek, azt gondolták, hogy többet kapnak, de ők is csak egy-egy dénárt kaptak.	10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד
11 Amikor megkapták, zúgolódni kezdtek a gazda ellen:	11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר
12 ‘Ezek az utolsók csak egy órát dolgoztak, és egyformán kezelted őket velünk, akik viseltük a nap terhét és hevét.’	12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו
13 Ő azonban így válaszolt az egyiküknek: ‘Barátom! Nem vagyok hozzád igazságtalan. Nem egy dénárban egyeztél meg velem?	13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי
14 Fogd, ami a tiéd, és menj! Én ennek az utolsónak is annyit akarok adni, mint neked.	14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך
15 Vagy nem szabad azt tennem az enyémmel, amit akarok? Rossz szemmel nézed talán, hogy én jó vagyok?’	15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי
16 Így lesznek az utolsókból elsők és az elsőkből utolsók.«	16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
17 Jézus ezután fölment Jeruzsálembe. Útközben külön magához hívta a tizenkét tanítványt, és azt mondta nekik:	17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך
18 »Íme, felmegyünk Jeruzsálembe, és az Emberfiát át fogják adni a főpapoknak és az írástudóknak. Halálra ítélik őt,	18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות
19 és átadják a pogányoknak, hogy kicsúfolják, megostorozzák és keresztre feszítsék, de harmadnapon föltámad.«	19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום
20 Akkor Zebedeus fiainak az anyja odament hozzá a fiaival együtt, és leborult előtte, hogy kérjen tőle valamit.	20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר
21 Jézus megkérdezte: »Mit kívánsz?« Az így válaszolt: »Rendeld el, hogy az én két fiam közül az egyik a jobbodon, a másik a balodon üljön országodban.«	21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך
22 Jézus ezt válaszolta: »Nem tudjátok, mit kértek. Tudtok-e inni a kehelyből, amelyből én inni fogok?« Azt felelték neki: »Tudunk!«	22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל
23 Ő erre azt mondta nekik: »A kelyhemből ugyan inni fogtok, de nem az én dolgom eldönteni, hogy a jobbomon vagy a balomon ki üljön. Az azoké lesz, akiknek Atyám készítette.«	23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי
24 Amikor a többi tíz meghallotta ezt, nagyon megharagudott a két testvérre.	24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים
25 Jézus azonban magához hívta őket, és így szólt: »Tudjátok, hogy a nemzetek fejedelmei uralkodnak a népeken, és a nagyok hatalmaskodnak felettük.	25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם
26 Köztetek azonban ne így legyen, hanem aki nagy akar lenni köztetek, legyen a szolgátok,	26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת
27 és aki első akar lenni köztetek, az legyen a ti szolgálótok.	27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד
28 Hiszen az Emberfia sem azért jött, hogy neki szolgáljanak, hanem hogy ő szolgáljon, és életét adja váltságul sokakért.«	28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
29 Amikor kimentek Jerikóból, nagy tömeg követte őt.	29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב
30 És íme, ott ült az út mellett két vak. Amint meghallották, hogy Jézus arra megy, felkiáltottak: »Könyörülj rajtunk, Uram, Dávid Fia!«	30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד
31 A tömeg rájuk parancsolt, hogy hallgassanak, de azok még hangosabban kiáltották: »Könyörülj rajtunk, Uram, Dávid Fia!«	31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד
32 Jézus megállt, odahívta őket és így szólt: »Mit akartok, hogy tegyek veletek?«	32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם
33 Azok azt felelték neki: »Uram! Hogy megnyíljon a szemünk.«	33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו
34 Jézusnak megesett rajtuk a szíve és megérintette a szemüket. Azonnal látni kezdtek és követték őt.	34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו