Livre des Psaumes 104

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mon âme, bénis le Seigneur! Seigneur, mon Dieu, tu es si grand, paré de gloire et de majesté!	1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת
2 Tu t’es fait de la lumière un manteau, les cieux sont les tentures de ta demeure,	2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה
3 au-dessus de leurs eaux s’élèvent tes chambres hautes. Tu fais des nuées ton char lorsque tu t’avances sur les ailes du vent.	3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח
4 Tu prends les vents pour messagers, les éclairs de feu sont tes serviteurs.	4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט
5 Tu as posé la terre sur ses bases, rien ne viendra l’ébranler jamais.	5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד
6 Tu l’as couverte du manteau des océans, avec des eaux en réserve au haut des monts;	6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים
7 à ta menace elles fuient: ton tonnerre se fait entendre, elles se précipitent.	7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון
8 Elles gravissent les monts, descendent les vallées, courant au lieu que tu leur as indiqué.	8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם
9 Tu as fixé les bornes qu’elles ne passeront pas: elles ne reviendront plus pour submerger la terre.	9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ
10 Tu conduis vers les ravins les eaux des sources, elles cheminent entre les montagnes	10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון
11 pour abreuver tout ce qui vit sur terre: les ânes sauvages y étanchent leur soif.	11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם
12 Les oiseaux du ciel s’arrêtent aux abords et dans la ramure lancent leurs appels.	12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול
13 Du haut de tes demeures tu abreuves les monts, la terre se rassasie de tes œuvres.	13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ
14 Tu fais pousser l’herbe pour le bétail, et les plantes où l’homme aura son travail. Il fera sortir de la terre le pain,	14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ
15 le vin aussi, qui réjouit le cœur de l’homme. L’huile fera briller son visage, le pain lui donnera du cœur.	15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד
16 Les arbres du Seigneur sont rassasiés, les cèdres du Liban qu’il a plantés lui-même.	16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע
17 Les passereaux y font leur nid et tout en haut la cigogne a sa maison.	17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה
18 La haute montagne appartient aux chamois, le creux des roches est le refuge des damans.	18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים
19 Tu as placé la lune pour le calendrier, le soleil, qui sait au moins l’heure de son coucher.	19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו
20 Tu amènes les ténèbres et c’est la nuit: les bêtes de la forêt vont commencer leurs rondes.	20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער
21 Les jeunes lions rugissent après la proie, dans leur langage ils réclament à Dieu leur manger.	21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם
22 Quand le soleil se lève, ils se retirent et vont au repos dans leurs demeures,	22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון
23 alors que l’homme sort pour sa tâche, pour son travail jusqu’au soir.	23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב
24 Que tes œuvres sont nombreuses, Seigneur, tu les fis toutes avec sagesse, remplissant le monde de tes inventions!	24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך
25 Voici la mer, grande, ouverte en tous sens, où fourmillent innombrables les êtres vivants petits et grands.	25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות
26 Les bateaux s’y risquent sans craindre Léviathan, le monstre que tu fis pour t’en amuser.	26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו
27 Tous attendent de toi que tu leur donnes la provende en son temps.	27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו
28 Tu la leur donnes, ils la recueillent, tu ouvres ta main, et les voilà rassasiés.	28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב
29 Tu caches ta face, ils ne sont plus; tu leur reprends le souffle, ils expirent et retournent à leur poussière.	29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון
30 Mais tu envoies ton souffle, ils sont créés, tu renouvelles la face de la terre.	30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה
31 Que le Seigneur ait à jamais sa gloire, que le Seigneur jouisse de ses œuvres,	31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו
32 lui qui regarde la terre, et elle tremble, et s’il touche aux montagnes, elles jettent le feu.	32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו
33 Je veux toute ma vie chanter le Seigneur, le célébrer aussi longtemps que je serai.	33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי
34 Mon poème peut-être plaira à mon Seigneur: moi, de toute façon, je suis content de lui.	34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה
35 Que les pécheurs disparaissent de la terre, qu’on n’y voie plus de méchanceté! Mais toi, ô mon âme, bénis le Seigneur!	35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה