Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס	1 Dès le matin, les chefs des prêtres, les Anciens et les maîtres de la Loi, en un mot tout le Sanhédrin, se réunirent en conseil. Après avoir lié Jésus, ils l’emmenèrent et le livrèrent à Pilate.
2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת	2 Pilate l’interrogea: "Es-tu bien le roi des Juifs?” Jésus lui répondit: "C’est toi qui le dis.”
3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו	3 Les chefs des prêtres lançaient contre lui toutes sortes d’accusations,
4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך	4 aussi Pilate l’interrogea-t-il de nouveau: "Tu ne réponds rien? Regarde tout ce dont ils t’accusent!”
5 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס	5 Mais Jésus ne répondait toujours rien, si bien que Pilate était déconcerté.
6 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו	6 Chaque année, pour la fête, Pilate leur relâchait un prisonnier, celui qu’ils réclamaient.
7 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד	7 Or il y avait un certain Barabbas qui était dans les chaînes avec ses complices: ils avaient commis un meurtre au cours d’une émeute.
8 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם	8 La foule vint donc réclamer ce qu’il leur accordait d’habitude.
9 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים	9 Pilate leur répondit: "Voulez-vous que je vous relâche le roi des Juifs?”
10 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים	10 Il savait bien en effet, que c’étaient les chefs des prêtres qui le livraient par jalousie.
11 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא	11 Mais les chefs des prêtres manœuvrèrent la foule et elle demanda que Pilate relâche plutôt Barabbas.
12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים	12 Pilate leur adressa de nouveau la parole: "Que vais-je donc faire de celui que vous appelez le Roi des Juifs?”
13 ויוסיפו לצעק הצלב אותו	13 Ils crièrent: "Mets-le en croix!”
14 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו	14 Pilate insista: "Qu’a-t-il donc fait de mal?” Mais ils crièrent de plus belle: "Mets-le en croix!”
15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב	15 Pilate leur relâcha donc Barabbas, car il lui fallait contenter la foule; puis il fit flageller Jésus et le livra à ceux qui allaient le crucifier.
16 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד	16 Les soldats emmènent donc Jésus à l’intérieur de la cour de garde et rassemblent tout le bataillon.
17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו	17 Ils le couvrent d’un manteau rouge de l’armée et lui mettent une couronne qu’ils ont tressée avec des épines.
18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים	18 Puis ils se mettent à le saluer: "Salut, roi des Juifs!”
19 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו	19 Ils lui frappent la tête avec un roseau, ils crachent sur lui et lui font de grandes salutations en pliant le genou devant lui.
20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו	20 Quand ils se sont bien moqués de lui, ils lui enlèvent le manteau rouge, lui remettent ses vêtements et le conduisent dehors pour le crucifier.
21 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו	21 Pour porter sa croix, les soldats réquisitionnèrent un homme qui passait par là en revenant des champs: c’était Simon de Cyrène, le père d’Alexandre et de Rufus.
22 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת	22 Ils conduisirent Jésus à l’endroit qu’on appelle Golgotha (ce qui veut dire lieu du Crâne).
23 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל	23 Arrivés là, ils lui donnèrent un mélange de vin et de myrrhe mais Jésus ne voulut pas en prendre.
24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש	24 Après l’avoir crucifié, ils partagèrent ses vêtements, tirant au sort la part de chacun.
25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו	25 On était au milieu de la matinée quand ils le crucifièrent.
26 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים	26 Une inscription mentionnait le motif de sa condamnation: "Le roi des Juifs.”
27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו	27 Avec lui on avait crucifié deux brigands, l’un à sa droite et l’autre à sa gauche.
28 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה	28 Ainsi s’accomplissait l’Écriture qui dit: Il a été compté parmi les malfaiteurs.
29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים	29 Ceux qui passaient l’insultaient. Ils hochaient la tête et disaient: "Eh! Toi qui détruis le Temple et le rebâtis en trois jours,
30 הושע את עצמך ורדה מן הצלב	30 sauve-toi toi-même, descends de la croix!”
31 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע	31 De même les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi ricanaient entre eux: "Il en a sauvé d’autres, mais il ne se sauvera pas lui-même.
32 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו	32 Que le Messie, le roi d’Israël, descende maintenant de la croix: alors nous verrons et nous croirons.” Même ceux qu’on avait crucifiés avec lui l’insultaient.
33 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	33 Il était environ midi, mais ce fut l’obscurité dans tout le pays jusqu’au milieu de l’après-midi.
34 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני	34 On était à la neuvième heure du jour lorsque Jésus s’écria d’une voix forte: "Élôï, Élôï, lama sabacthani?”; ce qui veut dire: “Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné?”
35 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא	35 En l’entendant, plusieurs de ceux qui étaient présents firent cette réflexion: "Voilà qu’il appelle Élie!”
36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו	36 Quelqu’un courut, remplit une éponge de vinaigre, et la fixa à un roseau pour lui donner à boire; il disait: "Attendons, Élie viendra peut-être pour le faire descendre.”
37 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו	37 C’est alors que Jésus poussa un grand cri et rendit le dernier soupir.
38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה	38 Le rideau du Sanctuaire se déchira en deux, du haut en bas,
39 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים	39 et au même moment, voyant comment Jésus était mort, l’officier romain qui se tenait en face de lui déclara: "En vérité cet homme était fils de Dieu.”
40 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית	40 Un groupe de femmes regardait à distance; parmi elles se trouvaient Marie de Magdala, Marie, mère de Jacques le petit et de Joset, et Salomé,
41 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים	41 qui le suivaient et l’assistaient quand il était en Galilée. Avec elles il y en avait d’autres qui étaient montées avec lui à Jérusalem.
42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת	42 On était déjà au soir; comme c’était la Préparation (c’est-à-dire la veille du sabbat),
43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע	43 Joseph d’Arimathie arriva. C’était un membre important du Conseil, et un de ceux qui attendaient le Royaume de Dieu. Il n’hésita pas à se rendre chez Pilate pour demander le corps de Jésus.
44 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר	44 Pilate s’étonna que Jésus soit déjà mort. Il appela donc l’officier et l’interrogea pour savoir s’il était bien mort depuis un moment.
45 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף	45 Renseigné par cet officier, Pilate autorisa Joseph à prendre le corps.
46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר	46 Il acheta un drap, descendit le corps de la croix et l’enveloppa dans le drap. Puis il le déposa dans un tombeau taillé dans le roc et roula une pierre devant l’entrée du tombeau.
47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה	47 Marie de Magdala et Marie, mère de Joset, observaient l’endroit où on le déposait.