Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 31

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה	1 J’avais imposé une règle à mes yeux, que jamais ils ne s’arrêtent sur une vierge.
2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים	2 Car, que nous enverra Dieu, de ses hauteurs, quel est le sort que nous prépare là-haut le Puissant?
3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און	3 N’est-ce pas le malheur pour le méchant, les épreuves pour les malfaisants?
4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור	4 N’a-t-il donc pas vu ma conduite? N’a-t-il pas noté toutes mes démarches?
5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי	5 Ai-je vécu dans le mensonge, me suis-je affairé pour tromper les autres?
6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי	6 Qu’il me pèse sur la balance de la justice! Dieu, saura que je suis sans reproches.
7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום	7 Mes pas ont-ils dévié du droit chemin, me suis-je laissé mener par mes désirs, ai-je trempé dans des affaires sales?
8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו	8 Alors, qu’un autre dévore ce que j’ai semé, que soient déracinés mes rejetons!
9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי	9 Me suis-je égaré pour une femme, ai-je fait le guet à la porte de mon prochain?
10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין	10 Que ma femme, alors, tourne la meule pour d’autres, et qu’un autre couche avec elle!
11 כי הוא זמה והיא עון פלילים	11 (Car c’est une chose honteuse, un crime détestable.)
12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש	12 Car j’aurais allumé le feu qui dévore, qui consumerait mes biens jusqu’à ma perte.
13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי	13 Ai-je méprisé les droits de mon serviteur ou de ma servante en conflit avec moi?
14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו	14 Que ferais-je alors au tribunal de Dieu, que lui répondrais-je quand il m’interrogera?
15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד	15 Il m’a pétri dans le sein de ma mère, eux de même, un seul Dieu nous a tous formés dans le ventre.
16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה	16 31:38 Si ma terre a crié vengeance contre moi, et qu’avec elle mes sillons ont pleuré,
17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה	17 31:39 parce que j’en mangeais sans avoir rien payé, et suçais jusqu’au sang de ses travailleurs,
18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה	18 31:40 qu’ils donnent désormais, non du blé mais des ronces, et de la mauvaise herbe à la place de l’orge!
19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון	19 31:16 Ai-je refusé aux pauvres ce qu’ils désiraient, ai-je laissé la veuve attendre en vain?
20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם	20 31:17 Ai-je mangé mon pain tout seul, sans que l’orphelin en ait sa part?
21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי	21 31:18 Tout jeune encore je me faisais son père, dès ma plus tendre enfance j’assistais la veuve.
22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר	22 31:19 À peine voyais-je un pauvre à demi nu, un miséreux sans rien pour se couvrir,
23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל	23 31:20 qu’il se réchauffait sous la laine de mes bêtes, et de tout son corps il me bénissait.
24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי	24 31:21 Si j’ai fait un jour violence à l’orphelin, fort de mes appuis auprès des notables,
25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי	25 31:22 que mon épaule alors se détache du tronc, que mon bras se brise au coude!
26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך	26 31:23 Car je redoute les punitions de Dieu, et je ne pourrais rien face à sa majesté.
27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי	27 31:24 Ai-je mis ma confiance dans l’or, ai-je dit: “Avec toi, mon ami, je suis tranquille”?
28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל	28 31:25 Était-ce mon orgueil d’avoir tant de richesses et de m’être monté une telle fortune?
29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע	29 31:26 Quand je voyais le soleil en son éclat, la marche de la lune radieuse au firmament,
30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו	30 31:27 me suis-je secrètement laissé séduire? ai-je baisé ma main comme on fait pour un dieu?
31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע	31 31:28 Cela encore serait un crime détestable, car j’aurais renié le Dieu Très-Haut.
32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח	32 31:29 Me suis-je réjoui du malheur de mon ennemi, ai-je dansé de joie quand l’épreuve le frappait?
33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני	33 31:30 Non, je n’ai pas permis que ma bouche faute en lui souhaitant la mort!
34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח	34 31:31 Tous disaient dans ma tente: “À qui n’a-t-il pas donné, largement, sa viande?”
35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי	35 31:32 L’étranger ne passait pas la nuit dehors, car j’ouvrais mes portes au voyageur.
36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי	36 31:33 Ou bien aurais-je, c’est humain, caché mes fautes et refusé de reconnaître mes torts?
37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו	37 31:34 Ai-je alors vécu craignant les rumeurs, redoutant le mépris des familles, m’enfermant chez moi dans le silence?
38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון	38 31:35 Ah! qui me donnera d’être entendu? Je le signe: que le Puissant maintenant me réponde, que l’adversaire écrive son réquisitoire:
39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי	39 31:36 je le porterai sur ma poitrine, je m’en ferai des couronnes.
40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב	40 31:37 Je lui rendrai compte de tous mes pas, je me présenterai chez lui comme un prince. Fin des paroles de Job.