1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ |
2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך | 2 נֹוקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִיךָ |
3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 עֲשֵׂה זֹאת אֵפֹוא ׀ בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ |
4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ |
5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפֹּור מִיַּד יָקוּשׁ׃ פ |
6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם |
7 אשר אין לה קצין שטר ומשל | 7 אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל |
8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ |
9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 עַד־מָתַי עָצֵל ׀ תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ |
10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 מְעַט נֹות מְעַט תְּנוּמֹות מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב |
11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃ פ |
12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הֹולֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה |
13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו |
14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח | 14 תַּהְפֻּכֹות ׀ בְּלִבֹּו חֹרֵשׁ רָע בְּכָל־עֵת [מְדָנִים כ] (מִדְיָנִים ק) יְשַׁלֵּחַ |
15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 עַל־כֵּן פִּתְאֹם יָבֹוא אֵידֹו פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃ פ |
16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו | 16 שֶׁשׁ־הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע [תֹּועֲבֹות כ] (תֹּועֲבַת ק) נַפְשֹׁו |
17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי | 17 עֵינַיִם רָמֹות לְשֹׁון שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכֹות דָּם־נָקִי |
18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבֹות אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרֹות לָרוּץ לָרָעָה |
19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים׃ פ |
20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך | 20 נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תֹּורַת אִמֶּךָ |
21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך | 21 קָשְׁרֵם עַל־לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל־גַּרְגְּרֹתֶךָ |
22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 בְּהִתְהַלֶּכְךָ ׀ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצֹותָ הִיא תְשִׂיחֶךָ |
23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 כִּי נֵר מִצְוָה וְתֹורָה אֹור וְדֶרֶךְ חַיִּים תֹּוכְחֹות מוּסָר |
24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשֹׁון נָכְרִיָּה |
25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה | 25 אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ |
26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד | 26 כִּי בְעַד־אִשָּׁה זֹונָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃ פ |
27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקֹו וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה |
28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה |
29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה | 29 כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ |
30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב | 30 לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנֹוב לְמַלֵּא נַפְשֹׁו כִּי יִרְעָב |
31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן | 31 וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הֹון בֵּיתֹו יִתֵּן |
32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשֹׁו הוּא יַעֲשֶׂנָּה |
33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 נֶגַע־וְקָלֹון יִמְצָא וְחֶרְפָּתֹו לֹא תִמָּחֶה |
34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם | 34 כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמֹול בְּיֹום נָקָם |
35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד | 35 לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃ פ |