1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו | 1 אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַבִּים הוֹאִילוּ לְחַבֵּר סִפּוּר הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נֶאֶמְנוּ בִשְׁלֵמוּת בְּתוֹכֵנוּ |
2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר | 2 כַּאֲשֶׁר מְסָרוּם לָנוּ הָרֹאִים אֹתָם בְּעֵינֵיהֶם מִתְּחִלָּה וַאֲשֶׁר הָיוּ מְשָׁרְתֵי הַדָּבָר |
3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר | 3 חָשַׁבְתִּי לְטוֹב גַּם־אֲנִי הַבֹּחֵן כָּל־הַדְּבָרִים הֵיטֵב מֵרֵאשִׁיתָם לְכָתְבָם אֵלֶיךָ בַּסֵּדֶר תְּאוֹפִילוֹס הָאַדִּיר |
4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם | 4 לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֱמֶת הָאֲמָרִים אֲשֶׁר חֻנַּכְתָּ בָּם |
5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע | 5 כֹּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ יְהוּדָה זְכַרְיָה שְׁמוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישָׁבַע |
6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו | 6 וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכֵי תֹם בְּכָל־מִצְוֺת יְהוָֹה וּבְחֻקֹּתָיו |
7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים | 7 וְלֹא־הָיָה לָהֶם יָלֶד כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַיָּמִים |
8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו | 8 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְכַהֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ |
9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה | 9 וּכְמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים יָצָא גוֹרָלוֹ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יְהוָֹה |
10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת | 10 וְכָל־קְהַל הָעָם הָיוּ מִתְפַּלְלִים בַּחוּץ בְּעֵת הַקְּטֹרֶת |
11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת | 11 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֹה עֹמֵד לִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת |
12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו | 12 וַיִּבָּהֵל זְכַרְיָה בִּרְאוֹתוֹ אֹתוֹ וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו |
13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן | 13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָא זְכַרְיָהוּ כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתֶךָ וֶאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ שְׁמוֹ יוֹחָנָן |
14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו | 14 וְהָיָה־לְךָ לְשִׂמְחָה וָגִיל וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ |
15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו | 15 כִּי־גָדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָֹה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא בְּעוֹדֶנּוּ בְּבֶטֶן אִמּוֹ |
16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם | 16 וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל־יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם |
17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן | 17 וְהוּא יֵלֶךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּבִגְבוּרָתוֹ לְהָשִׁיב אֶת־לֵב אָבוֹת עַל־בָּנִים וְאֵת הַסּוֹרְרִים לִתְבוּנַת הַצַּדִּיקִים לְהַעֲמִיד לַיהוָֹה עַם מְתֻקָּן |
18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים | 18 וַיֹּאמֶר זְכַרְיָה אֶל־הַמַּלְאָךְ בַּמֶּה אֵדַע זֹאת כִּי־אֲנִי זָקַנְתִּי וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַיָּמִים |
19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת | 19 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי גַבְרִיאֵל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְשָׁלוּחַ אָנֹכִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וּלְבַשֶּׂרְךָ אֶת־זֹאת |
20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם | 20 וְהִנֵּה תֵאָלֵם וְלֹא תוּכַל לְדַבֵּר עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר תִּהְיֶה זֹּאת תַּחַת כִּי־לֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּדְבָרַי אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ לְמוֹעֲדָם |
21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל | 21 וְהָעָם הָיָה מְחַכֶּה לִזְכַרְיָה וַיִּתְמְהוּ כִּי־אֵחַר בַּהֵיכָל |
22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם | 22 וַיְהִי בְצֵאתוֹ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי־מַרְאֶה רָאָה בַהֵיכָל וַיִּרְמֹז לָהֶם וְעוֹדֶנּוּ נֶאֱלָם |
23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו | 23 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי עֲבֹדָתוֹ וַיֵּלֶךְ־לוֹ אֶל־בֵּיתוֹ |
24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר | 24 וַיְהִי אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתַּהַר אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַתִּתְחַבֵּא חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וַתֹּאמַר |
25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם | 25 כָּכָה עָשָׂה לִי יְהוָֹה בִּימֵי פָקְדוֹ אוֹתִי לֶאֱסֹף אֶת־חֶרְפָּתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם |
26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת | 26 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיְשֻׁלַּח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים גָּלִילָה אֶל־עִיר אֲשֶׁר־שְׁמָהּ נְצָרֶת |
27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים | 27 אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם |
28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים | 28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים |
29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת | 29 וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מַה־הִיא הַבְּרָכָה הַזֹּאת |
30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים | 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים |
31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע | 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ |
32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו | 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו |
33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ | 33 וְעַל־בֵּית יַעֲקֹב יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ |
34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש | 34 וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל־הַמַּלְאָךְ אֵיךְ תִּהְיֶה זֹּאת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ |
35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים | 35 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיִךְ עַל־כֵּן גַּם־לַקָּדוֹשׁ הַיִּלּוֹד יִקָּרֵא בֶּן־אֱלֹהִים |
36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי | 36 וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ־לָהּ עֲקָרָה גַּם־הִיא הָרְתָה בֵן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה־לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי |
37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר | 37 כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל־דָּבָר |
38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך | 38 וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי־לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ |
39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה | 39 וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתְּמַהֵר לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל־עִיר יְהוּדָה |
40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע | 40 וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתְּבָרֶךְ אֶת־אֱלִישָׁבַע |
41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש | 41 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע אֶת־בִּרְכַּת מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך | 42 וַתִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ |
43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי | 43 וּמֵאַיִן־לִי זֹאת אֲשֶׁר־אֵם אֲדֹנִי בָּאָה אֵלָי |
44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי | 44 כִּי קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְאָזְנָי וְהִנֵּה רָקַד בְּשִׂמְחָה הַיֶּלֶד בְּמֵעָי |
45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה | 45 וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינָה כִּי הִמָּלֵא תִמָּלֵא אֲשֶׁר דֻּבַּר־לָהּ מֵאֵת יְהוָֹה |
46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה | 46 וַתֹּאמֶר מִרְיָם רוֹמְמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֹה |
47 ותגל רוחי באלהי ישעי | 47 וַתָּגֶל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי |
48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו | 48 אֲשֶׁר רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה כָּל־הַדֹּרוֹת יְאַשְּׁרוּנִי |
49 ]94-84[ | 49 כִּי גְדֹלוֹת עָשָׂה לִי שַׁדָּי וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ |
50 וחסדו לדור דורים על יראיו | 50 וְחַסְדּוֹ לְדוֹר דּוֹרִים עַל יְרֵאָיו |
51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם | 51 גְּבוּרוֹת עָשָׂה בִּזְרֹעוֹ פִּזַּר גֵּאִים בִּמְזִמּוֹת לְבָבָם |
52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים | 52 הָרַס נְדִיבִים מִכִּסְאוֹתָם וַיָּרֶם שְׁפָלִים |
53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם | 53 רְעֵבִים מִלֵּא־טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׁלַּח רֵיקָם |
54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו | 54 תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ לִזְכֹּר אֶת־רַחֲמָיו |
55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם | 55 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם |
56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה | 56 וַתֵּשֶׁב מִרְיָם עִמָּהּ כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ |
57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן | 57 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן |
58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה | 58 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי־הִגְדִּיל יְהוָֹה אֶת־חַסְדּוֹ עִמָּהּ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּהּ |
59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו | 59 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וַיָּבֹאוּ לָמוּל אֶת־הַיָּלֶד וַיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ זְכַרְיָה עַל־שֵׁם אָבִיו |
60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא | 60 וַתַּעַן אִמּוֹ וַתֹּאמַר לֹא כִּי יוֹחָנָן יִקָּרֵא |
61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה | 61 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אֵין־אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה |
62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו | 62 וַיִּרְמְזוּ אֶל־אָבִיו לָדַעַת מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהִקָּרֵא לוֹ |
63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם | 63 וַיִּשְׁאַל לוּחַ וַיִּכְתֹּב עָלָיו לֵאמֹר יוֹחָנָן שְׁמוֹ וַיִּתְמְהוּ כֻּלָּם |
64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים | 64 וַיִּפָּתַח פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ פִּתְאֹם וַיְדַבֵּר וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים |
65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה | 65 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־שְׁכֵנֵיהֶם וַיְסֻפַּר כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל־הָרֵי יְהוּדָה |
66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו | 66 וַיָּשִׂימוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶל־לִבָּם לֵאמֹר מָה־אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד־יְהוָֹה הָיְתָה עִמּוֹ |
67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר | 67 וַיִּמָּלֵא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר |
68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות | 68 בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת־עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת |
69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו | 69 וַיָּרֶם לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ |
70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם | 70 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם |
71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו | 71 יְשׁוּעָה מֵאֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל־שׂנְאֵינוּ |
72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו | 72 לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם־אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת־בְּרִית קָדְשׁוֹ |
73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו | 73 אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ |
74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד | 74 לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּלִי־פָחַד |
75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו | 75 בְּתָמִים וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ |
76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו | 76 וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן תִּקָּרֵא כִּי לִפְנֵי יְהוָֹה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו |
77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם | 77 לָתֵת דַּעַת הַיְשׁוּעָה לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטֹּאתֵיהֶם |
78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום | 78 בְּרַחֲמֵי חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר בָּהֶם פְּקָדָנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם |
79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום | 79 לְהָאִיר לְישְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם |
80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל | 80 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַּמִּדְבָּרוֹת עַד־יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל־יִשְׂרָאֵל |