| 1 Que tu es belle, ma bien-aimée, que tu es belle! Tes yeux sont des colombes, derrière ton voile, tescheveux comme un troupeau de chèvres, ondulant sur les pentes du mont Galaad. | 1 הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד |
| 2 Tes dents, un troupeau de brebis à tondre qui remontent du bain. Chacune a sa jumelle et nulle n'enest privée. | 2 שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבֹות שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימֹות וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם |
| 3 Tes lèvres, un fil d'écarlate, et tes discours sont ravissants. Tes joues, des moitiés de grenades,derrière ton voile. | 3 כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמֹּון רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ |
| 4 Ton cou, la tour de David, bâtie par assises. Mille rondaches y sont suspendues, tous les boucliersdes preux. | 4 כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיֹּות אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּורִים |
| 5 Tes deux seins, deux faons, jumeaux d'une gazelle, qui paissent parmi les lis. | 5 שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאֹומֵי צְבִיָּה הָרֹועִים בַּשֹּׁושַׁנִּים |
| 6 Avant que souffle la brise du jour et que s'enfuient les ombres, j'irai à la montagne de la myrrhe, àla colline de l'encens. | 6 עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל־הַר הַמֹּור וְאֶל־גִּבְעַת הַלְּבֹונָה |
| 7 Tu es toute belle, ma bien-aimée, et sans tache aucune! | 7 כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃ ס |
| 8 Viens du Liban, ô fiancée, viens du Liban, fais ton entrée. Abaisse tes regards, des cimes del'Amana, des cimes du Sanir et de l'Hermon, repaire des lions, montagnes des léopards. | 8 אִתִּי מִלְּבָנֹון כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנֹון תָּבֹואִי תָּשׁוּרִי ׀ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמֹון מִמְּעֹנֹות אֲרָיֹות מֵהַרְרֵי נְמֵרִים |
| 9 Tu me fais perdre le sens, ma soeur, ô fiancée, tu me fais perdre le sens par un seul de tes regards,par un anneau de ton collier! | 9 לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי [בְּאַחַד כ] (בְּאַחַת ק) מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ |
| 10 Que ton amour a de charmes, ma soeur, ô fiancée. Que ton amour est délicieux, plus que le vin!Et l'arôme de tes parfums, plus que tous les baumes! | 10 מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה־טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִים |
| 11 Tes lèvres, ô fiancée, distillent le miel vierge. Le miel et le lait sont sous ta langue; et le parfumde tes vêtements est comme le parfum du Liban. | 11 נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֹותַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשֹׁונֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנֹון׃ ס |
| 12 Elle est un jardin bien clos, ma soeur, ô fiancée; un jardin bien clos, une source scellée. | 12 גַּן ׀ נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם |
| 13 Tes jets font un verger de grenadiers, avec les fruits les plus exquis: | 13 שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמֹּונִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם־נְרָדִים |
| 14 le nard et le safran, le roseau odorant et le cinnamome, avec tous les arbres à encens; la myrrhe etl'aloès, avec les plus fins arômes. | 14 נֵרְדְּ ׀ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמֹון עִם כָּל־עֲצֵי לְבֹונָה מֹר וַאֲהָלֹות עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים |
| 15 Source des jardins, puits d'eaux vives, ruissellement du Liban! | 15 מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן־לְבָנֹון |
| 16 Lève-toi, aquilon, accours, autan! Soufflez sur mon jardin, qu'il distille ses aromates! Que monbien-aimé entre dans son jardin, et qu'il en goûte les fruits délicieux! | 16 עוּרִי צָפֹון וּבֹואִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דֹודִי לְגַנֹּו וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו |
