| 1 Entró otra vez en la sinagoga y había allí un hombre que tenía una mano paralizada. | 1 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה |
| 2 Lo estaban observando, para ver si lo curaba en sábado y acusarlo. | 2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה |
| 3 Entonces le dice al hombre que tenía la mano paralizada: «Levántate y ponte ahí en medio». | 3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך |
| 4 Y a ellos les pregunta: «¿Qué está permitido en sábado?, ¿hacer lo bueno o lo malo?, ¿salvarle la vida a un hombre o dejarlo morir?». Ellos callaban. | 4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו |
| 5 Echando en torno una mirada de ira y dolido por la dureza de su corazón, dice al hombre: «Extiende la mano». La extendió y su mano quedó restablecida. | 5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת |
| 6 En cuanto salieron, los fariseos se confabularon con los herodianos para acabar con él. | 6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו |
| 7 Jesús se retiró con sus discípulos a la orilla del mar y lo siguió una gran muchedumbre de Galilea. | 7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה |
| 8 Al enterarse de las cosas que hacía, acudía mucha gente de Judea, Jerusalén, Idumea, Transjordania y cercanías de Tiro y Sidón. | 8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו |
| 9 Encargó a sus discípulos que le tuviesen preparada una barca, no lo fuera a estrujar el gentío. | 9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו |
| 10 Como había curado a muchos, todos los que sufrían de algo se le echaban encima para tocarlo. | 10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו |
| 11 Los espíritus inmundos, cuando lo veían, se postraban ante él y gritaban: «Tú eres el Hijo de Dios». | 11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים |
| 12 Pero él les prohibía severamente que lo diesen a conocer. | 12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו |
| 13 Jesús subió al monte, llamó a los que quiso y se fueron con él. | 13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו |
| 14 E instituyó doce para que estuvieran con él y para enviarlos a predicar, | 14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא |
| 15 y que tuvieran autoridad para expulsar a los demonios: | 15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים |
| 16 Simón, a quien puso el nombre de Pedro, | 16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס |
| 17 Santiago el de Zebedeo, y Juan, el hermano de Santiago, a quienes puso el nombre de Boanerges, es decir, los hijos del trueno, | 17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם |
| 18 Andrés, Felipe, Bartolomé, Mateo, Tomás, Santiago el de Alfeo, Tadeo, Simón el de Caná | 18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני |
| 19 y Judas Iscariote, el que lo entregó. | 19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו |
| 20 Llega a casa y de nuevo se junta tanta gente que no los dejaban ni comer. | 20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם |
| 21 Al enterarse su familia, vinieron a llevárselo, porque se decía que estaba fuera de sí. | 21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו |
| 22 Y los escribas que habían bajado de Jerusalén decían: «Tiene dentro a Belzebú y expulsa a los demonios con el poder del jefe de los demonios». | 22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים |
| 23 Él los invitó a acercarse y les hablaba en parábolas: «¿Cómo va a echar Satanás a Satanás? | 23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן |
| 24 Un reino dividido internamente no puede subsistir; | 24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא |
| 25 una familia dividida no puede subsistir. | 25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא |
| 26 Si Satanás se rebela contra sí mismo, para hacerse la guerra, no puede subsistir, está perdido. | 26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו |
| 27 Nadie puede meterse en casa de un hombre forzudo para arramblar con su ajuar, si primero no lo ata; entonces podrá arramblar con la casa. | 27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו |
| 28 En verdad os digo, todo se les podrá perdonar a los hombres: los pecados y cualquier blasfemia que digan; | 28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו |
| 29 pero el que blasfeme contra el Espíritu Santo no tendrá perdón jamás, cargará con su pecado para siempre». | 29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח |
| 30 Se refería a los que decían que tenía dentro un espíritu inmundo. | 30 כי המה אמרו רוח טמאה בו |
| 31 Llegan su madre y sus hermanos y, desde fuera, lo mandaron llamar. | 31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו |
| 32 La gente que tenía sentada alrededor le dice: «Mira, tu madre y tus hermanos y tus hermanas están fuera y te buscan». | 32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך |
| 33 Él les pregunta: «¿Quiénes son mi madre y mis hermanos?». | 33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי |
| 34 Y mirando a los que estaban sentados alrededor, dice: «Estos son mi madre y mis hermanos. | 34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי |
| 35 El que haga la voluntad de Dios, ese es mi hermano y mi hermana y mi madre». | 35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי |
