Marcos 11

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cuando se aproximaban a Jerusalén, cerca ya de Betfagé y Betania, al pie del monte de los Olivos, envía a dos de sus discípulos,	1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו
2 diciéndoles: «Id al pueblo que está enfrente de vosotros, y no bien entréis en él, encontraréis un pollino atado, sobre el que no ha montado todavía ningún hombre. Desatadlo y traedlo.	2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו
3 Y si alguien os dice: “¿Por qué hacéis eso?”, decid: “El Señor lo necesita, y que lo devolverá en seguida”».	3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה
4 Fueron y encontraron el pollino atado junto a una puerta, fuera, en la calle, y lo desataron.	4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו
5 Algunos de los que estaban allí les dijeron: «¿Qué hacéis desatando el pollino?»	5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר
6 Ellos les contestaron según les había dicho Jesús, y les dejaron.	6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם
7 Traen el pollino donde Jesús, echaron encima sus mantos y se sentó sobre él.	7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו
8 Muchos extendieron sus mantos por el camino; otros, follaje cortado de los campos.	8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך
9 Los que iban delante y los que le seguían, gritaban: «¡Hosanna! ¡Bendito el que viene en nombre del Señor!	9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה
10 ¡Bendito el reino que viene, de nuestro padre David! ¡Hosanna en las alturas!»	10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים
11 Y entró en Jerusalén, en el Templo, y después de observar todo a su alrededor, siendo ya tarde, salió con los Doce para Betania.	11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר
12 Al día siguiente, saliendo ellos de Betania, sintió hambre.	12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב
13 Y viendo de lejos una higuera con hojas, fue a ver si encontraba algo en ella; acercándose a ella, no encontró más que hojas; es que no era tiempo de higos.	13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים
14 Entonces le dijo: «¡Que nunca jamás coma nadie fruto de ti!» Y sus discípulos oían esto.	14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו
15 Llegan a Jerusalén; y entrando en el Templo, comenzó a echar fuera a los que vendían y a los que compraban en el Templo; volcó las mesas de los cambistas y los puestos de los vendedores de palomas	15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים
16 y no permitía que nadie transportase cosas por el Templo.	16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש
17 Y les enseñaba, diciéndoles: «¿No está escrito: Mi Casa será llamada Casa de oración para todas las gentes? ¡Pero vosotros la tenéis hecha una cueva de bandidos!»	17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים
18 Se enteraron de esto los sumos sacerdotes y los escribas y buscaban cómo podrían matarle; porque le tenían miedo, pues toda la gente estaba asombrada de su doctrina.	18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו
19 Y al atardecer, salía fuera de la ciudad.	19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר
20 Al pasar muy de mañana, vieron la higuera, que estaba seca hasta la raíz.	20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה
21 Pedro, recordándolo, le dice: «¡Rabbí, mira!, la higuera que maldijiste está seca».	21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה
22 Jesús les respondió: «Tened fe en Dios.	22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים
23 Yo os aseguro que quien diga a este monte: “Quítate y arrójate al mar” y no vacile en su corazón sino que crea que va a suceder lo que dice, lo obtendrá.	23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו
24 Por eso os digo: todo cuanto pidáis en la oración, creed que ya lo habéis recibido y lo obtendréis.	24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם
25 Y cuando os pongáis de pie para orar, perdonad, si tenéis algo contra alguno, para que también vuestro Padre, que está en los cielos, os perdone vuestras ofensas».	25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם
	26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם
27 Vuelven a Jerusalén y, mientras paseaba por el Templo, se le acercan los sumos sacerdotes, los escribas y los ancianos,	27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים
28 y le decían: «¿Con qué autoridad haces esto?, o ¿quién te ha dado tal autoridad para hacerlo?»	28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה
29 Jesús les dijo: «Os voy a preguntar una cosa. Respondedme y os diré con qué autoridad hago esto.	29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
30 El bautismo de Juan, ¿era del cielo o de los hombres? Respondedme».	30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני
31 Ellos discurrían entre sí: «Si decimos: “Del cielo”, dirá: “Entonces, ¿por qué no le creísteis?”	31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו
32 Pero ¿vamos a decir: “De los hombres?”» Tenían miedo a la gente; pues todos tenían a Juan por un verdadero profeta.	32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת
33 Responden, pues, a Jesús: «No sabemos». Jesús entonces les dice: «Tampoco yo os digo con qué autoridad hago esto».	33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה