Ezequiel 19

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Y tú entona una elegía sobre los príncipes de Israel.	1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל
2 Dirás: ¿Qué era tu madre? Una leona entre leones. Echada entre los leoncillos, criaba a sus cachorros.	2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה
3 Exaltó a uno de sus cachorros, que se hizo un león joven; y aprendió a desgarrar su presa, devoró hombres.	3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
4 Oyeron hablar de él las naciones, en su fosa quedó preso; con garfios le llevaron al país de Egipto.	4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
5 Vio ella que su espera era fallida, fallida su esperanza; y tomo otro de sus cachorros, le hizo un león joven.	5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו
6 Andaba éste entre los leones, se hizo un león joven, aprendió a desgarrar su presa, devoró hombres;	6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
7 derribó sus palacios, devastó sus ciudades; la tierra y sus habitantes estaban aterrados por la voz de su rugido.	7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו
8 Se alzaron contra él las naciones, las provincias circundantes; tendieron sobre él su red y en su fosa quedó preso.	8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש
9 Con garfios le cerraron en jaula, le llevaron al rey de Babilonia en calabozos le metieron, para que no se oyese más su voz por los montes de Israel.	9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל
10 Tu madre se parecía a una vid plantada a orillas de las aguas. Era fecunda, exuberante, por la abundancia de agua.	10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים
11 Tenía ramas fuertes para ser cetros reales; su talla se elevó hasta dentro de las nubes. Era imponente por su altura, por su abundancia de ramaje.	11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו
12 Pero ha sido arrancada con furor, tirada por tierra; el viento del este ha agostado su fruto; ha sido rota, su rama fuerte se ha secado, la ha devorado el fuego.	12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו
13 Y ahora está plantada en el desierto, en tierra de sequía y de sed.	13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא
14 Ha salido fuego de su rama, ha devorado sus sarmientos y su fruto. No volverá a tener su rama fuerte, su cetro real. Esto es una elegía; y de elegía sirvió.	14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה