Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Appropinquabat autem dies festus azymorum, qui dicitur Pascha :
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 et quærebant principes sacerdotum, et scribæ, quomodo Jesum interficerent : timebant vero plebem.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Intravit autem Satanas in Judam, qui cognominabatur Iscariotes, unum de duodecim :
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 et abiit, et locutus est cum principibus sacerdotum, et magistratibus, quemadmodum illum traderet eis.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Et gavisi sunt, et pacti sunt pecuniam illi dare.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Et spopondit, et quærebat opportunitatem ut traderet illum sine turbis.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Venit autem dies azymorum, in qua necesse erat occidi pascha.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 Et misit Petrum et Joannem, dicens : Euntes parate nobis pascha, ut manducemus.
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 At illi dixerunt : Ubi vis paremus ?
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Et dixit ad eos : Ecce introëuntibus vobis in civitatem occurret vobis homo quidam amphoram aquæ portans : sequimini eum in domum, in quam intrat,
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 et dicetis patrifamilias domus : Dicit tibi Magister : Ubi est diversorium, ubi pascha cum discipulis meis manducem ?
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 Et ipse ostendet vobis cœnaculum magnum stratum, et ibi parate.
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Euntes autem invenerunt sicut dixit illis, et paraverunt pascha.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 Et cum facta esset hora, discubuit, et duodecim apostoli cum eo.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 Et ait illis : Desiderio desideravi hoc pascha manducare vobiscum, antequam patiar.
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 Dico enim vobis, quia ex hoc non manducabo illud, donec impleatur in regno Dei.
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 Et accepto calice gratias egit, et dixit : Accipite, et dividite inter vos.
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 Dico enim vobis quod non bibam de generatione vitis donec regnum Dei veniat.
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Et accepto pane gratias egit, et fregit, et dedit eis, dicens : Hoc est corpus meum, quod pro vobis datur : hoc facite in meam commemorationem.
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Similiter et calicem, postquam cœnavit, dicens : Hic est calix novum testamentum in sanguine meo, qui pro vobis fundetur.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 Verumtamen ecce manus tradentis me, mecum est in mensa.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Et quidem Filius hominis, secundum quod definitum est, vadit : verumtamen væ homini illi per quem tradetur.
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Et ipsi cœperunt quærere inter se quis esset ex eis qui hoc facturus esset.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Facta est autem et contentio inter eos, quis eorum videretur esse major.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Dixit autem eis : Reges gentium dominantur eorum : et qui potestatem habent super eos, benefici vocantur.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Vos autem non sic : sed qui major est in vobis, fiat sicut minor : et qui præcessor est, sicut ministrator.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Nam quis major est, qui recumbit, an qui ministrat ? nonne qui recumbit ? Ego autem in medio vestrum sum, sicut qui ministrat :
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 vos autem estis, qui permansistis mecum in tentationibus meis.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 Et ego dispono vobis sicut disposuit mihi Pater meus regnum,
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 ut edatis et bibatis super mensam meam in regno meo, et sedeatis super thronos judicantes duodecim tribus Israël.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 Ait autem Dominus : Simon, Simon, ecce Satanas expetivit vos ut cribraret sicut triticum :
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 ego autem rogavi pro te ut non deficiat fides tua : et tu aliquando conversus, confirma fratres tuos.
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 Qui dixit ei : Domine, tecum paratus sum et in carcerem et in mortem ire.
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 At ille dixit : Dico tibi, Petre, non cantabit hodie gallus, donec ter abneges nosse me. Et dixit eis :
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Quando misi vos sine sacculo, et pera, et calceamentis, numquid aliquid defuit vobis ?
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 At illi dixerunt : Nihil. Dixit ergo eis : Sed nunc qui habet sacculum, tollat ; similiter et peram : et qui non habet, vendat tunicam suam et emat gladium.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 Dico enim vobis, quoniam adhuc hoc quod scriptum est, oportet impleri in me : Et cum iniquis deputatus est. Etenim ea quæ sunt de me finem habent.
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 At illi dixerunt : Domine, ecce duo gladii hic. At ille dixit eis : Satis est.
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Et egressus ibat secundum consuetudinem in monte Olivarum. Secuti sunt autem illum et discipuli.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Et cum pervenisset ad locum, dixit illis : Orate ne intretis in tentationem.
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Et ipse avulsus est ab eis quantum jactus est lapidis : et positis genibus orabat,
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 dicens : Pater, si vis, transfer calicem istum a me : verumtamen non mea voluntas, sed tua fiat.
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Apparuit autem illi angelus de cælo, confortans eum. Et factus in agonia, prolixius orabat.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 Et factus est sudor ejus sicut guttæ sanguinis decurrentis in terram.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Et cum surrexisset ab oratione et venisset ad discipulos suos, invenit eos dormientes præ tristitia.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 Et ait illis : Quid dormitis ? surgite, orate, ne intretis in tentationem.
47 ]74-64[	47 Adhuc eo loquente, ecce turba : et qui vocabatur Judas, unus de duodecim, antecedebat eos, et appropinquavit Jesu ut oscularetur eum.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Jesus autem dixit illi : Juda, osculo Filium hominis tradis ?
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Videntes autem hi qui circa ipsum erant, quod futurum erat, dixerunt ei : Domine, si percutimus in gladio ?
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 Et percussit unus ex illis servum principis sacerdotum, et amputavit auriculam ejus dexteram.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Respondens autem Jesus, ait : Sinite usque huc. Et cum tetigisset auriculam ejus, sanavit eum.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Dixit autem Jesus ad eos qui venerant ad se principes sacerdotum, et magistratus templi, et seniores : Quasi ad latronem existis cum gladiis et fustibus ?
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Cum quotidie vobiscum fuerim in templo, non extendistis manus in me : sed hæc est hora vestra, et potestas tenebrarum.
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Comprehendentes autem eum, duxerunt ad domum principis sacerdotum : Petrus vero sequebatur a longe.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Accenso autem igne in medio atrii et circumsedentibus illis, erat Petrus in medio eorum.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Quem cum vidisset ancilla quædam sedentem ad lumen, et eum fuisset intuita, dixit : Et hic cum illo erat.
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 At ille negavit eum, dicens : Mulier, non novi illum.
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Et post pusillum alius videns eum, dixit : Et tu de illis es. Petrus vero ait : O homo, non sum.
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 Et intervallo facto quasi horæ unius, alius quidam affirmabat, dicens : Vere et hic cum illo erat : nam et Galilæus est.
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Et ait Petrus : Homo, nescio quid dicis. Et continuo, adhuc illo loquente, cantavit gallus.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 Et conversus Dominus respexit Petrum, et recordatus est Petrus verbi Domini, sicut dixerat : Quia priusquam gallus cantet, ter me negabis.
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 Et egressus foras Petrus flevit amare.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 Et viri qui tenebant illum, illudebant ei, cædentes.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 Et velaverunt eum, et percutiebant faciem ejus : et interrogabant eum, dicentes : Prophetiza, quis est, qui te percussit ?
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 Et alia multa blasphemantes dicebant in eum.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Et ut factus est dies, convenerunt seniores plebis, et principes sacerdotum, et scribæ, et duxerunt illum in concilium suum, dicentes : Si tu es Christus, dic nobis.
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 Et ait illis : Si vobis dixero, non credetis mihi :
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 si autem et interrogavero, non respondebitis mihi, neque dimittetis.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Ex hoc autem erit Filius hominis sedens a dextris virtutis Dei.
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Dixerunt autem omnes : Tu ergo es Filius Dei ? Qui ait : Vos dicitis, quia ego sum.
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 At illi dixerunt : Quid adhuc desideramus testimonium ? ipsi enim audivimus de ore ejus.