Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Now the feast of unleavened bread drew nigh, which is called the Passover.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 And the chief priests and scribes sought how they might kill him; for they feared the people.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Then entered Satan into Judas surnamed Iscariot, being of the number of the twelve.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 And he went his way, and communed with the chief priests and captains, how he might betray him unto them.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 And they were glad, and covenanted to give him money.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 And he promised, and sought opportunity to betray him unto them in the absence of the multitude.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Then came the day of unleavened bread, when the passover must be killed.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 And he sent Peter and John, saying, Go and prepare us the passover, that we may eat.
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 And they said unto him, Where wilt thou that we prepare?
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 And he said unto them, Behold, when ye are entered into the city, there shall a man meet you, bearing a pitcher of water; follow him into the house where he entereth in.
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 And ye shall say unto the goodman of the house, The Master saith unto thee, Where is the guestchamber, where I shall eat the passover with my disciples?
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 And he shall shew you a large upper room furnished: there make ready.
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 And they went, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 And when the hour was come, he sat down, and the twelve apostles with him.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 And he said unto them, With desire I have desired to eat this passover with you before I suffer:
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 For I say unto you, I will not any more eat thereof, until it be fulfilled in the kingdom of God.
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 And he took the cup, and gave thanks, and said, Take this, and divide it among yourselves:
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 For I say unto you, I will not drink of the fruit of the vine, until the kingdom of God shall come.
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 And he took bread, and gave thanks, and brake it, and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 But, behold, the hand of him that betrayeth me is with me on the table.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 And truly the Son of man goeth, as it was determined: but woe unto that man by whom he is betrayed!
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 And they began to inquire among themselves, which of them it was that should do this thing.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 And there was also a strife among them, which of them should be accounted the greatest.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 And he said unto them, The kings of the Gentiles exercise lordship over them; and they that exercise authority upon them are called benefactors.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 But ye shall not be so: but he that is greatest among you, let him be as the younger; and he that is chief, as he that doth serve.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 For whether is greater, he that sitteth at meat, or he that serveth? is not he that sitteth at meat? but I am among you as he that serveth.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 Ye are they which have continued with me in my temptations.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 And I appoint unto you a kingdom, as my Father hath appointed unto me;
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 That ye may eat and drink at my table in my kingdom, and sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 And the Lord said, Simon, Simon, behold, Satan hath desired to have you, that he may sift you as wheat:
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 But I have prayed for thee, that thy faith fail not: and when thou art converted, strengthen thy brethren.
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 And he said unto him, Lord, I am ready to go with thee, both into prison, and to death.
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 And he said, I tell thee, Peter, the cock shall not crow this day, before that thou shalt thrice deny that thou knowest me.
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 And he said unto them, When I sent you without purse, and scrip, and shoes, lacked ye any thing? And they said, Nothing.
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Then said he unto them, But now, he that hath a purse, let him take it, and likewise his scrip: and he that hath no sword, let him sell his garment, and buy one.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 For I say unto you, that this that is written must yet be accomplished in me, And he was reckoned among the transgressors: for the things concerning me have an end.
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 And they said, Lord, behold, here are two swords. And he said unto them, It is enough.
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 And he came out, and went, as he was wont, to the mount of Olives; and his disciples also followed him.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 And when he was at the place, he said unto them, Pray that ye enter not into temptation.
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 And he was withdrawn from them about a stone's cast, and kneeled down, and prayed,
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 Saying, Father, if thou be willing, remove this cup from me: nevertheless not my will, but thine, be done.
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 And there appeared an angel unto him from heaven, strengthening him.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 And being in an agony he prayed more earnestly: and his sweat was as it were great drops of blood falling down to the ground.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 And when he rose up from prayer, and was come to his disciples, he found them sleeping for sorrow,
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 And said unto them, Why sleep ye? rise and pray, lest ye enter into temptation.
47 ]74-64[	47 And while he yet spake, behold a multitude, and he that was called Judas, one of the twelve, went before them, and drew near unto Jesus to kiss him.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 But Jesus said unto him, Judas, betrayest thou the Son of man with a kiss?
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 When they which were about him saw what would follow, they said unto him, Lord, shall we smite with the sword?
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 And one of them smote the servant of the high priest, and cut off his right ear.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 And Jesus answered and said, Suffer ye thus far. And he touched his ear, and healed him.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Then Jesus said unto the chief priests, and captains of the temple, and the elders, which were come to him, Be ye come out, as against a thief, with swords and staves?
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 When I was daily with you in the temple, ye stretched forth no hands against me: but this is your hour, and the power of darkness.
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Then took they him, and led him, and brought him into the high priest's house. And Peter followed afar off.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 And when they had kindled a fire in the midst of the hall, and were set down together, Peter sat down among them.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 But a certain maid beheld him as he sat by the fire, and earnestly looked upon him, and said, This man was also with him.
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 And he denied him, saying, Woman, I know him not.
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 And after a little while another saw him, and said, Thou art also of them. And Peter said, Man, I am not.
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 And about the space of one hour after another confidently affirmed, saying, Of a truth this fellow also was with him: for he is a Galilaean.
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 And Peter said, Man, I know not what thou sayest. And immediately, while he yet spake, the cock crew.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 And the Lord turned, and looked upon Peter. And Peter remembered the word of the Lord, how he had said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice.
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 And Peter went out, and wept bitterly.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 And the men that held Jesus mocked him, and smote him.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 And when they had blindfolded him, they struck him on the face, and asked him, saying, Prophesy, who is it that smote thee?
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 And many other things blasphemously spake they against him.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 And as soon as it was day, the elders of the people and the chief priests and the scribes came together, and led him into their council, saying,
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 Art thou the Christ? tell us. And he said unto them, If I tell you, ye will not believe:
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 And if I also ask you, ye will not answer me, nor let me go.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Hereafter shall the Son of man sit on the right hand of the power of God.
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Then said they all, Art thou then the Son of God? And he said unto them, Ye say that I am.
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 And they said, What need we any further witness? for we ourselves have heard of his own mouth.