Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Now the days of the Feast of Unleavened Bread, which is called Passover, were approaching.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 And the leaders of the priests, and the scribes, were seeking a way to execute Jesus. Yet truly, they were afraid of the people.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Then Satan entered into Judas, who was surnamed Iscariot, one of the twelve.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 And he went out and was speaking with the leaders of the priests, and the magistrates, as to how he might hand him over to them.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 And they were glad, and so they made an agreement to give him money.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 And he made a promise. And he was seeking an opportunity to hand him over, apart from the crowds.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Then the day of Unleavened Bread arrived, on which it was necessary to kill the Pascal lamb.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 And he sent Peter and John, saying, “Go out, and prepare the Passover for us, so that we may eat.”
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 But they said, “Where do you want us to prepare it?”
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 And he said to them: “Behold, as you are entering into the city, a certain man will meet you, carrying a pitcher of water. Follow him to the house into which he enters.
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 And you shall say to the father of the household: ‘The Teacher says to you: Where is the guestroom, where I may eat the Passover with my disciples?’
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 And he will show you a large cenacle, fully furnished. And so, prepare it there.”
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 And going out, they found it to be just as he had told them. And they prepared the Passover.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 And when the hour had arrived, he sat down at table, and the twelve Apostles with him.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 And he said to them: “With longing have I desired to eat this Passover with you, before I suffer.
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 For I say to you, that from this time, I will not eat it, until it is fulfilled in the kingdom of God.”
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 And having taken the chalice, he gave thanks, and he said: “Take this and share it among yourselves.
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 For I say to you, that I will not drink from the fruit of the vine, until the kingdom of God arrives.”
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 And taking bread, he gave thanks and broke it and gave it to them, saying: “This is my body, which is given for you. Do this as a commemoration of me.”
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Similarly also, he took the chalice, after he had eaten the meal, saying: “This chalice is the new covenant in my blood, which will be shed for you.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 But in truth, behold, the hand of my betrayer is with me at table.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 And indeed, the Son of man goes according to what has been determined. And yet, woe to that man by whom he will be betrayed.”
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 And they began to inquire among themselves, as to which of them might do this.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Now there was also a contention among them, as to which of them seemed to be the greater.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 And he said to them: “The kings of the Gentiles dominate them; and those who hold authority over them are called beneficent.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 But it must not be so with you. Instead, whoever is greater among you, let him become the lesser. And whoever is the leader, let him become the server.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 For who is greater: he who sits at table, or he who serves? Is not he who sits at table? Yet I am in your midst as one who serves.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 But you are those who have remained with me during my trials.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 And I dispose to you, just as my Father has disposed to me, a kingdom,
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 so that you may eat and drink at my table in my kingdom, and so that you may sit upon thrones, judging the twelve tribes of Israel.”
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 And the Lord said: “Simon, Simon! Behold, Satan has asked for you, so that he may sift you like wheat.
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 But I have prayed for you, so that your faith may not fail, and so that you, once converted, may confirm your brothers.”
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 And he said to him, “Lord, I am prepared to go with you, even to prison and to death.”
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 And he said, “I say to you, Peter, the rooster will not crow this day, until you have three times denied that you know me.” And he said to them,
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 “When I sent you without money or provisions or shoes, did you lack anything?”
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 And they said, “Nothing.” Then he said to them: “But now, let whoever has money take it, and likewise with provisions. And whoever does not have these, let him sell his coat and buy a sword.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 For I say to you, that what has been written must still be fulfilled in me: ‘And he was esteemed with the wicked.’ Yet even these things about me have an end.”
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 So they said, “Lord, behold, there are two swords here.” But he said to them, “It is sufficient.”
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 And departing, he went out, according to his custom, to the Mount of Olives. And his disciples also followed him.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 And when he had arrived at the place, he said to them: “Pray, lest you enter into temptation.”
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 And he was separated from them by about a stone’s throw. And kneeling down, he prayed,
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 saying: “Father, if you are willing, take this chalice away from me. Yet truly, let not my will, but yours, be done.”
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Then an Angel appeared to him from heaven, strengthening him. And being in agony, he prayed more intensely;
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 and so his sweat became like drops of blood, running down to the ground.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 And when he had risen up from prayer and had gone to his disciples, he found them sleeping out of sorrow.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 And he said to them: “Why are you sleeping? Rise up, pray, lest you enter into temptation.”
47 ]74-64[	47 While he was still speaking, behold, a crowd arrived. And he who is called Judas, one of the twelve, went ahead of them and approached Jesus, in order to kiss him.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 And Jesus said to him, “Judas, do you betray the Son of man with a kiss?”
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Then those who were around him, realizing what was about to happen, said to him: “Lord, shall we strike with the sword?”
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 And one of them struck the servant of the high priest and cut off his right ear.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 But in response, Jesus said, “Permit even this.” And when he had touched his ear, he healed him.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Then Jesus said to the leaders of the priests, and the magistrates of the temple, and the elders, who had come to him: “Have you gone out, as if against a thief, with swords and clubs?
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 When I was with you each day in the temple, you did not extend your hands against me. But this is your hour and that of the power of darkness.”
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 And apprehending him, they led him to the house of the high priest. Yet truly, Peter followed at a distance.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Now as they were sitting around a fire, which had been kindled in the middle of the atrium, Peter was in their midst.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 And when a certain woman servant had seen him sitting in its light, and had looked at him intently, she said, “This one was also with him.”
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 But he denied him by saying, “Woman, I do not know him.”
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 And after a little while, another one, seeing him, said, “You also are one of them.” Yet Peter said, “O man, I am not.”
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 And after the interval of about one hour had passed, someone else affirmed it, saying: “Truly, this one also was with him. For he is also a Galilean.”
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 And Peter said: “Man, I do not know what you are saying.” And at once, while he was still speaking, the rooster crowed.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 And the Lord turned around and looked at Peter. And Peter remembered the word of the Lord that he had said: “For before the rooster crows, you will deny me three times.”
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 And going out, Peter wept bitterly.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 And the men who were holding him ridiculed him and beat him.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 And they blindfolded him and repeatedly struck his face. And they questioned him, saying: “Prophesy! Who is it that struck you?”
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 And blaspheming in many other ways, they spoke against him.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 And when it was daytime, the elders of the people, and the leaders of the priests, and the scribes convened. And they led him into their council, saying, “If you are the Christ, tell us.”
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 And he said to them: “If I tell you, you will not believe me.
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 And if I also question you, you will not answer me. Neither will you release me.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 But from this time, the Son of man will be sitting at the right hand of the power of God.”
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Then they all said, “So you are the Son of God?” And he said. “You are saying that I am.”
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 And they said: “Why do we still require testimony? For we have heard it ourselves, from his own mouth.”