Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 - S'avvicinava la festa degli azzimi, chiamata Pasqua;
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 e i principi dei Sacerdoti e gli Scribi cercavano il modo di uccidere Gesù, ma avevan paura del popolo.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Ora, Satana entrò in Giuda, chiamato Iscariote, uno dei Dodici,
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 il quale andò a combinare coi principi dei Sacerdoti e coi capitani sul come darlo nelle loro mani.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Essi se ne rallegrarono e patteggiarono di dargli del denaro.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Egli s'impegnò da parte sua e cercava un'occasione favorevole per consegnarlo all'insaputa della folla.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Venne il giorno degli azzimi, nel quale si doveva immolare la Pasqua.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 Gesù mandò Pietro e Giovanni: «Andate» disse loro «a preparare il banchetto pasquale».
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Essi gli domandarono: «Dove vuoi che prepariamo?».
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Rispose loro: «Entrando in città, troverete un uomo che porta una brocca d'acqua; seguitelo fin nella casa ove entrerà
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 e direte al padrone di casa: - Il maestro ti manda a dire: Dov'è la sala nella quale mangerò la Pasqua co' miei discepoli? . -
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 Ed egli vi mostrerà una gran sala allestita; quivi apparecchiate».
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Essi andarono, trovarono com'egli aveva lor detto, e apparecchiaron la Pasqua.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 All'ora stabilita, si mise a tavola con gli apostoli.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 E disse loro: «Ho desiderato ardentemente di mangiare questa Pasqua con voi, prima di patire,
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 poichè vi dico che non ne mangerò più fino a che si celebri nel regno di Dio».
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 E preso un calice, rese grazie e disse: «Prendete e dividetelo tra voi;
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 perchè io vi dico che non berrò più del frutto della vite, finchè sia venuto il regno di Dio».
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Poi prese del pane, rese grazie, lo spezzò e lo diede loro, dicendo: «Questo è il mio corpo, il quale è dato a voi; fate questo in memoria di me».
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 E così fece col calice, dopo aver cenato, dicendo: «Questo calice è il nuovo patto nel sangue mio, che sarà sparso per voi.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 Del resto, ecco: la mano di chi mi tradisce è qui sulla tavola.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Ma se il Figliuol dell'uomo se ne va, conforme a quanto è stato decretato, però guai a quell'uomo dal quale sarà tradito».
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Ed essi cominciarono a domandarsi gli uni gli altri chi fosse mai di loro che farebbe tal cosa.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Nacque poi tra loro una contesa per sapere chi di essi doveva essere considerato il maggiore.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Ma egli disse loro: «I re delle nazioni le dominano e quelli che hanno autorità su di esse vengono chiamati benefattori.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Non sia però così tra voi; anzi il più grande tra voi, sia come il più piccolo; e chi governa, sia come colui che serve.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Poichè chi è più grande, colui che sta a tavola o colui che serve? Non è forse colui che sta a tavola? Io tuttavia sto in mezzo a voi come uno che serve.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 Voi siete quelli che avete perseverato con me nelle mie prove;
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 io vi preparo un regno, come il Padre mio l'ha preparato per me;
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 affinchè mangiate e beviate alla mia mensa nel mio regno e sediate in trono a giudicare le dodici tribù di Israele».
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 Disse poi il Signore: «Simone, Simone, ecco Satana va in cerca di voi per vagliarvi come si vaglia il grano.
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 Ma io ho pregato per te, affinchè la tua fede non venga meno; e tu, quando sarai convertito, conferma i tuoi fratelli».
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 Ma egli replicò: «Signore, son pronto ad andare con te e in prigione e alla morte».
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 E Gesù: «Pietro, ti dico che oggi il gallo non canterà, prima che tu abbia negato tre volte di conoscermi».
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Poi disse loro: «Quando vi mandai senza sacco, senza bisaccia e senza calzari, vi mancò mai nulla?».
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Ed essi risposero: «Nulla». Egli riprese: «Ma ora, chi ha un sacco, si prenda anche una bisaccia, e chi non ha spada, venda il mantello e ne compri una;
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 perchè io vi dico che è necessario che si compia in me questa parola della Scrittura: È stato annoverato tra i malfattori . Infatti le cose che mi riguardano si stanno compiendo».
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Gli dissero: «Signore, ecco qui due spade!». Rispose loro: «Basta così!».
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Quindi uscì per andare, secondo il solito, al monte degli Ulivi, e i suoi discepoli lo seguirono.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Giunto sul luogo, disse loro: «Pregate per non cadere in tentazione».
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 E si staccò da loro circa un tiro di sasso e postosi in ginocchio, cominciò a pregare così:
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 «Padre, se tu vuoi, allontana da me questo calice! Però si faccia non la mia, ma la tua volontà».
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Allora gli apparve un angelo del cielo a confortarlo. E trovandosi in agonia, pregava più intensamente
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 e il suo sudore divenne simile a gocce di sangue che cadevan per terra.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 E alzatosi dalla preghiera, venne ai discepoli, che trovò addormentati per la tristezza,
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 e disse loro: «Perchè dormite? Alzatevi e pregate per non cadere in tentazione».
47 ]74-64[	47 Parlava ancora, ed ecco apparire una turba; colui che si chiamava Giuda, uno dei Dodici, li precedeva e si accostò a Gesù per baciarlo.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Gesù gli disse: «Giuda, con un bacio tradisci il Figliuol dell'uomo?».
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Quelli che erano con Gesù, vedendo quanto stava per accadere, dissero: «Signore, dobbiamo mettere mano alla spada?».
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 E un d'essi percosse il servo del sommo sacerdote e gli portò via netto l'orecchio destro.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Ma Gesù disse: «Smettete, basta!». E toccato l'orecchio di costui, lo risanò.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Disse poi Gesù ai principi dei Sacerdoti, ai capitani delle guardie del tempio e agli anziani venuti contro di lui: «Siete venuti con spade e bastoni, come se fossi un ladro;
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 mentre quando stavo con voi ogni giorno nel tempio, voi non mi avete mai messe le mani addosso; ma questa è l'ora vostra e la potenza delle tenebre».
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Impadronitisi di lui, lo menaron via e lo condussero in casa del sommo sacerdote; e Pietro lo seguiva di lontano.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Avendo poi acceso un fuoco in mezzo al cortile, la gente si accomodò intorno ad esso e Pietro si sedette in mezzo a loro.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Una serva, vistolo seduto al fuoco, lo squadrò ben bene e poi disse: «Anche quest'uomo era con lui».
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Ma egli negò, dicendo: «Donna, io non lo conosco».
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Poco dopo, un altro, vedendolo, disse: «Anche tu sei di quelli». Ma Pietro rispose: «O uomo, io non sono».
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 E trascorsa circa un'ora, un terzo affermava la stessa cosa, dicendo: «Certo, pure questi era con lui; difatti è Galileo».
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Ma Pietro replicò: «O uomo, io non so ciò che tu voglia dire». E subito, mentre ancora parlava, un gallo cantò.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 Il Signore allora si volse a guardar Pietro, e Pietro si ricordò della parola dettagli dal Signore: «Prima che il gallo canti oggi, tu mi rinnegherai tre volte».
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 E uscito fuori, Pietro pianse amaramente.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 Intanto gli uomini che tenevan Gesù lo schernivano, percotendolo.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 E bendatolo gli davan schiaffi e gli domandavano: «Indovina chi ti ha percosso?».
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 E bestemmiando, dicevano contro di lui molte altre cose.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Appena giorno, gli anziani del popolo, i principi dei Sacerdoti e gli Scribi si radunarono e lo menarono al loro Sinedrio e gli dissero: «Se tu sei il Cristo, dillo a noi».
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 Egli rispose loro: «Anche se ve lo dico, voi non mi credereste;
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 e se vi facessi delle domande, voi non mi rispondereste, nè mi rilascereste.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Ma d'ora innanzi il Figliuol dell'uomo sarà seduto alla destra della potenza di Dio».
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 E tutti dissero: «Sei tu dunque il Figliuolo di Dio?». Egli rispose: «Voi stessi lo dite che io lo sono».
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Quelli allora esclamarono: «Che bisogno abbiamo ancora di testimonianze? L'abbiamo noi stesso udito dalla sua propria bocca».