Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Se acercaba la fiesta de los Azimos, llamada Pascua.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 Los sumos sacerdotes y los escribas buscaban cómo hacerle desaparecer, pues temían al pueblo.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Entonces Satanás entró en Judas, llamado Iscariote, que era del número de los Doce;
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 y se fue a tratar con los sumos sacerdotes y los jefes de la guardia del modo de entregárselo.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Ellos se alegraron y quedaron con él en darle dinero.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 El aceptó y andaba buscando una oportunidad para entregarle sin que la gente lo advirtiera.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Llegó el día de los Azimos, en el que se había de sacrificar el cordero de Pascua;
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 y envió a Pedro y a Juan, diciendo: «Id y preparadnos la Pascua para que la comamos».
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Ellos le dijeron: «¿Dónde quieres que la preparemos?»
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Les dijo: «Cuando entréis en la ciudad, os saldrá al paso un hombre llevando un cántaro de agua; seguidle hasta la casa en que entre,
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 y diréis al dueño de la casa: “El Maestro te dice: ¿Dónde está la sala donde pueda comer la Pascua con mis discípulos?”
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 El os enseñará en el piso superior una sala grande, ya dispuesta; haced allí los preparativos».
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Fueron y lo encontraron tal como les había dicho, y prepararon la Pascua.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 Cuando llegó la hora, se puso a la mesa con los apóstoles;
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 y les dijo: «Con ansia he deseado comer esta Pascua con vosotros antes de padecer;
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 porque os digo que ya no la comeré más hasta que halle su cumplimiento en el Reino de Dios».
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 Y recibiendo una copa, dadas las gracias, dijo: «Tomad esto y repartidlo entre vosotros;
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 porque os digo que, a partir de este momento, no beberé del producto de la vid hasta que llegue el Reino de Dios».
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Tomó luego pan, y, dadas las gracias, lo partió y se lo dio diciendo: Este es mi cuerpo que es entregado por vosotros; haced esto en recuerdo mío».
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 De igual modo, después de cenar, la copa, diciendo: «Esta copa es la Nueva Alianza en mi sangre, que es derramada por vosotros.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 «Pero la mano del que me entrega está aquí conmigo sobre la mesa.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Porque el Hijo del hombre se marcha según está determinado. Pero, ¡ay de aquel por quien es entregado!»
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Entonces se pusieron a discutir entre sí quién de ellos sería el que iba a hacer aquello.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Entre ellos hubo también un altercado sobre quién de ellos parecía ser el mayor.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 El les dijo: «Los reyes de las naciones las dominan como señores absolutos, y los que ejercen el poder sobre ellas se hacen llamar Bienhechores;
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 pero no así vosotros, sino que el mayor entre vosotros sea como el más joven y el que gobierna como el que sirve.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Porque, ¿quién es mayor, el que está a la mesa o el que sirve? ¿No es el que está a la mesa? Pues yo estoy en medio de vosotros como el que sirve.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 «Vosotros sois los que habéis perseverado conmigo en mis pruebas;
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 yo, por mi parte, dispongo un Reino para vosotros, como mi Padre lo dispuso para mí,
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 para que comáis y bebáis a mi mesa en mi Reino y os sentéis sobre tronos para juzgar a las doce tribus de Israel.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 «¡Simón, Simón! Mira que Satanás ha solicitado el poder cribaros como trigo;
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 pero yo he rogado por ti, para que tu fe no desfallezca. Y tú, cuando hayas vuelto, confirma a tus hermanos».
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 El dijo: «Señor, estoy dispuesto a ir contigo hasta la cárcel y la muerte».
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 Pero él dijo: «Te digo, Pedro: No cantará hoy el gallo antes que hayas negado tres veces que me conoces».
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Y les dijo: «Cuando os envié sin bolsa, sin alforja y sin sandalias, ¿os faltó algo?» Ellos dijeron: «Nada».
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Les dijo: «Pues ahora, el que tenga bolsa que la tome y lo mismo alforja, y el que no tenga que venda su manto y compre una espada;
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 porque os digo que es necesario que se cumpla en mí esto que está escrito: “Ha sido contado entre los malhechores.” Porque lo mío toca a su fin».
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Ellos dijeron: «Señor, aquí hay dos espadas». El les dijo: «Basta».
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Salió y, como de costumbre, fue al monte de los Olivos, y los discípulos le siguieron.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Llegado al lugar les dijo: «Pedid que no caigáis en tentación».
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Y se apartó de ellos como un tiro de piedra, y puesto de rodillas oraba
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 diciendo: «Padre, si quieres, aparta de mí esta copa; pero no se haga mi voluntad, sino la tuya».
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Entonces, se le apareció un ángel venido del cielo que le confortaba.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 Y sumido en agonía, insistía más en su oración. Su sudor se hizo como gotas espesas de sangre que caían en tierra.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Levantándose de la oración, vino donde los discípulos y los encontró dormidos por la tristeza;
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 y les dijo: «¿Cómo es que estáis dormidos? Levantaos y orad para que no caigáis en tentación».
47 ]74-64[	47 Todavía estaba hablando, cuando se presentó un grupo; el llamado Judas, uno de los Doce, iba el primero, y se acercó a Jesús para darle un beso.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Jesús le dijo: «¡Judas, con un beso entregas al Hijo del hombre!»
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Viendo los que estaban con él lo que iba a suceder, dijeron: «Señor, ¿herimos a espada?»
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 y uno de ellos hirió al siervo del Sumo Sacerdote y le llevó la oreja derecha.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Pero Jesús dijo: «¡Dejad! ¡Basta ya!» Y tocando la oreja le curó.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Dijo Jesús a los sumos sacerdotes, jefes de la guardia del Templo y ancianos que habían venido contra él: «¿Como contra un salteador habéis salido con espadas y palos?
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Estando yo todos los días en el Templo con vosotros, no me pusisteis las manos encima; pero esta es vuestra hora y el poder de las tinieblas».
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Entonces le prendieron, se lo llevaron y le hicieron entrar en la casa del Sumo Sacerdote; Pedro le iba siguiendo de lejos.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Habían encendido una hoguera en medio del patio y estaban sentados alrededor; Pedro se sentó entre ellos.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Una criada, al verle sentado junto a la lumbre, se le quedó mirando y dijo: «Este también estaba con él».
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Pero él lo negó: «¡Mujer, no le conozco!»
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Poco después, otro, viéndole, dijo: «Tú también eres uno de ellos». Pedro dijo: «Hombre, no lo soy!»
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 Pasada como una hora, otro aseguraba: «Cierto que éste también estaba con él, pues además es galileo».
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Le dijo Pedro: «¡Hombre, no sé de qué hablas!» Y en aquel momento, estando aún hablando, cantó un gallo,
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 y el Señor se volvió y miró a Pedro, y recordó Pedro las palabras del Señor, cuando le dijo: «Antes que cante hoy el gallo, me habrás negado tres veces».
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 Y, saliendo fuera, rompió a llorar amargamente.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 Los hombres que le tenían preso se burlaban de él y le golpeaban;
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 y cubriéndole con un velo le preguntaban: «¡Adivina! ¿Quién es el que te ha pegado?»
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 Y le insultaban diciéndole otras muchas cosas.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 En cuanto se hizo de día, se reunió el Consejo de Ancianos del pueblo, sumos sacerdotes y escribas, le hiceron venir a su Sanedrín
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 y le dijeron: «Si tú eres el Cristo, dínoslo». El respondió: «Si os lo digo, no me creeréis.
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 Si os pregunto, no me responderéis.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 De ahora en adelante, el Hijo del hombre estará sentado a la diestra del poder de Dios».
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Dijeron todos: «Entonces, ¿tú eres el Hijo de Dios?» El les dijo: «Vosotros lo decís: Yo soy».
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Dijeron ellos: «¿Qué necesidad tenemos ya de testigos, pues nosotros mismos lo hemos oído de su propia boca?»