Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 La fête des Pains sans Levain, qu’on appelle la Pâque, était proche;
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 aussi les grands prêtres se demandaient-ils avec les maîtres de la Loi, comment faire pour le supprimer, car ils avaient peur du peuple.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 C’est alors que Satan entra en Judas, surnommé Iscariote, qui était du groupe des Douze:
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 il alla s’entretenir avec les grands prêtres et la police du Temple sur les moyens de le leur livrer.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Ils en furent tout heureux et lui offrirent une somme d’argent.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Judas accepta, et dès lors il chercha une occasion de le livrer en l’absence de la foule.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Arriva le jour des Pains sans Levain où l’on doit sacrifier la Pâque.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 Jésus envoya Pierre et Jean et leur dit: "Allez nous faire les préparatifs pour que nous mangions la Pâque.”
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Ils lui demandèrent: "Où veux-tu que nous la préparions?”
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Jésus alors leur dit: "Lorsque vous entrerez en ville, un homme portant une cruche d’eau viendra à votre rencontre; suivez-le jusqu’à la maison où il entrera.
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 Vous direz au propriétaire de cette maison: Le Maître te fait dire: ‘Où est la salle où je mangerai la Pâque avec mes disciples?’
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 Il vous montrera à l’étage une grande pièce aménagée et vous y ferez les préparatifs.”
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Ils partirent donc et trouvèrent comme Jésus leur avait dit; ils firent là les préparatifs de la Pâque.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 L’heure venue, Jésus s’installe pour le repas ainsi que les apôtres.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 Il leur dit: "Je désirais beaucoup manger cette Pâque avec vous avant de souffrir.
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 Car, je vous le dis, je ne la mangerai plus avant qu’elle ne soit accomplie dans le Royaume de Dieu.”
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 On lui passe une coupe; il rend grâces et dit: "Prenez-la et faites-la passer entre vous.
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 Je vous le dis: je ne boirai plus désormais du produit de la vigne jusqu’à la venue du Royaume de Dieu.”
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Il prend un pain, il rend grâces, le partage et le leur donne en disant: "Ceci est mon corps, livré pour vous: faites cela en mémoire de moi.”
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Il fait de même pour la coupe après le dîner; il dit: "Cette coupe, c’est la nouvelle alliance grâce à mon sang répandu pour vous.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 “Sachez-le, celui qui va me livrer est à cette table avec moi.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Pour le Fils de l’Homme, c’est le chemin qui déjà lui était assigné; mais quel malheur pour cet homme par qui il est livré!”
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Alors ils commencèrent à se demander les uns aux autres lequel d’entre eux pourrait faire une telle chose.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Une discussion surgit entre eux: lequel d’entre eux était le premier?
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Jésus leur dit: "Les rois des nations païennes se comportent avec elles en maîtres, et quand ils les écrasent, ils se font appeler bienfaiteurs.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Ce ne sera pas pareil chez vous: le plus grand sera comme le dernier arrivé, et celui qui est à la tête, comme celui qui sert.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 “Qui donc est le plus grand: celui qui est à table, ou celui qui sert? Celui qui est à table, bien sûr; pourtant je suis au milieu de vous comme celui qui sert.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 “Vous êtes ceux qui ne m’ont pas abandonné dans mes épreuves.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 Aussi je fais pour vous comme mon Père a fait pour moi en me donnant la royauté:
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 vous mangerez et vous boirez à ma table dans mon Royaume, et vous siégerez sur des trônes pour gouverner les douze tribus d’Israël.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 “Simon, Simon! Satan vous a réclamés pour vous secouer comme on fait pour le blé au tamis,
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 mais j’ai prié pour toi, pour que tu ne perdes pas la foi; et toi, lorsque tu seras revenu, affermis tes frères.”
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 Pierre lui dit: "Seigneur, je suis prêt à te suivre en prison et jusqu’à la mort.”
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 Jésus lui répond: "Je te le dis, Pierre: le coq ne chantera pas cette nuit avant que tu n’aies affirmé par trois fois que tu ne me connais pas.”
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Jésus leur dit: "Lorsque je vous ai envoyés sans bourse, ni sac, ni chaussures, quelque chose vous a-t-il manqué?” Ils répondent: "Non.”
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Alors il reprend: "Mais maintenant, si quelqu’un a une bourse, qu’il la prenne, et de même celui qui a un sac, et que celui qui n’a pas d’épée vende son manteau pour en acheter une.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 Car, je vous le dis, il faut que s’accomplisse en ma personne cette Écriture: on l’a mis au rang des malfaiteurs. De fait, ce qui me concerne touche à sa fin.”
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Ils lui disent: "Seigneur, il y a ici deux épées.” Et lui répond: "C’est assez!”
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Sortant de là, il se dirige selon son habitude vers le Mont des Oliviers et ses disciples le suivent.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Arrivé en ce lieu il leur dit: "Priez, pour ne pas être pris par la tentation.”
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Puis il s’éloigne d’eux, à la distance d’un jet de pierre,
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 et fléchissant les genoux il fait cette prière: "Père, si tu le veux, fais passer cette coupe loin de moi. Cependant, que ce ne soit pas ma volonté mais la tienne qui s’accomplisse.”
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 C’est alors que du ciel un ange lui apparaît, qui le réconforte.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 Jésus est entré en agonie et il prie plus intensément; sa sueur se change en gouttes de sang qui tombent à terre.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Quand il se relève de sa prière et revient vers les disciples, il les trouve endormis, accablés de tristesse.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 Alors il leur dit: "Vous dormez? Levez-vous donc et priez pour ne pas être pris par la tentation.”
47 ]74-64[	47 Il parlait encore lorsque arriva une troupe avec, en tête, le dénommé Judas, l’un des Douze. Comme il s’approchait de Jésus pour l’embrasser,
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Jésus lui dit: "Judas, c’est donc par un baiser que tu livres le Fils de l’Homme?”
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Ceux qui entouraient Jésus devinèrent ce qui allait se passer; ils dirent: "Seigneur, allons-nous frapper de l’épée?”
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 L’un d’eux frappa le serviteur du Grand Prêtre et lui trancha l’oreille droite.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Mais Jésus intervint avec ces mots: "Restez-en là.” Puis il toucha l’oreille de cet homme et le guérit.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Jésus dit alors à ceux qui étaient venus le surprendre, grands prêtres, gardes du Temple et Anciens: "Vous êtes partis en expédition avec épées et gourdins, comme pour prendre un bandit;
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 pourquoi ne m’avez-vous pas arrêté lorsque, jour après jour, j’étais avec vous dans le Temple? Mais c’est votre heure lorsque règnent les ténèbres.”
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Après s’être emparés de Jésus, ils l’emmenèrent et le firent entrer dans la maison du Grand Prêtre; Pierre les suivait à distance.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Au milieu de la cour ils avaient allumé un feu autour duquel ils étaient assis, et Pierre vint s’asseoir au milieu d’eux.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Comme il était là assis, à la clarté du feu, une jeune servante le dévisage et dit: "Celui-ci était aussi avec lui!”
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Pierre le nie: "Femme, je ne le connais pas.”
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Peu de temps après un autre le voit et dit: "Toi aussi tu es du groupe.” Et Pierre de dire: "Non, je n’en suis pas.”
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 Une heure à peu près s’écoule, et un autre revient à la charge: "C’est exact, celui-ci aussi était avec lui. D’ailleurs, c’est un Galiléen!”
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Et Pierre répond: "Je ne sais pas ce que tu veux dire!” Il n’avait pas fini de parler que le coq chanta.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 Le Seigneur se retourna et regarda Pierre; Pierre alors se rappela la parole du Seigneur qui lui avait dit: “Aujourd’hui même, avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.”
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 Il sortit au-dehors et pleura amèrement.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 Au même moment les hommes qui détenaient Jésus commencèrent à le tourner en ridicule et à le frapper.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 Ils lui avaient couvert le visage et ils lui demandaient: "Fais le prophète: qui t’a frappé?”
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 Ils lui lançaient encore bien d’autres insultes.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Au lever du jour se réunirent les Anciens du peuple, les grands prêtres et les maîtres de la Loi, et l’on amena Jésus devant leur Conseil, ou Sanhédrin.
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 Là ils lui dirent: "Es-tu le Messie? Réponds-nous!” Jésus leur répondit: "Si je vous le dis vous ne croirez pas,
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 et si je vous interroge, vous ne répondrez pas.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Mais désormais le Fils de l’Homme siégera à la droite de la Puissance divine.”
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Ils lui dirent: "Tu es donc le Fils de Dieu?” Il répondit: "Vous venez de le dire: je le suis.”
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Et eux de dire: "Qu’avons-nous encore besoin de témoignages? Nous l’avons entendu nous-mêmes de sa bouche!”