Livre des Psaumes 139

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au maître de chant. De David. Psaume. Seigneur, tu me sondes et me connais,	1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע
2 que je m’assoie, que je me lève, tu le sais: bien avant que je n’y pense, tu le savais.	2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק
3 Que je sois en voyage ou couché, tu m’observes, tu me suivras en tous mes chemins.	3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה
4 Les mots ne sont pas encore sur ma langue que déjà tu en connais le tout.	4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה
5 Tu fermes sur moi l’espace, derrière comme devant, et sur moi se pose ta main.	5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה
6 Ta science est pour moi un mystère, ce sont des hauteurs où je n’atteins pas.	6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה
7 Où irai-je que ton esprit n’y soit, où fuir de devant ta face?	7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח
8 Si je monte au ciel, tu y es, si je vais au dortoir des morts, tu m’y retrouves.	8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך
9 Ne pourrais-je emprunter les ailes de l’aurore et qu’elles me déposent au-delà des mers?	9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים
10 Mais ce sera ta main qui m’y aura conduit, seule ta main droite peut ainsi m’emporter.	10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך
11 Dirai-je alors: “Que les ténèbres m’enveloppent, j’ai fait choix de la nuit comme lumière”?	11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני
12 Mais les ténèbres mêmes ne te sont pas obscures, et la nuit n’est pas moins lumière que le jour.	12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה
13 C’est toi qui as créé mes reins, qui m’as tissé dans le sein de ma mère.	13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי
14 Je t’admire pour cet étonnant mystère; prodigieuses sont tes œuvres, mon âme le sait.	14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד
15 Mes os n’échappaient pas à ta vue, lorsque j’étais formé dans le secret, brodé dans les profondeurs de la terre.	15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ
16 Tes yeux voyaient la suite de mes jours, ils étaient tous écrits sur ton livre, formés avant que le premier n’apparût.	16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם
17 Ô Dieu, que tes pensées me dépassent! Leur ensemble défie la raison;	17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם
18 plus que le sable, leur nombre échappe à mes calculs, et je n’en finis pas d’être avec toi.	18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך
19 Ô Dieu, si tu voulais faire périr le méchant et tenir les violents loin de moi!	19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני
20 Ils te trahissent de façon hypocrite, ils comptent pour rien tes desseins.	20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך
21 Ne dois-je pas, Seigneur, haïr qui te déteste, avoir en horreur ceux qui te résistent?	21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט
22 Je les déteste, ma haine est entière ils sont aussi pour moi des ennemis.	22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי
23 Sonde-moi, ô Dieu, et connais mon cœur, éprouve-moi et connais mon désir;	23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי
24 vois si je me trace un chemin de mensonge et conduis-moi par le chemin des origines.	24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם