Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים	1 - Io sono un fior del campo, un giglio delle valli. Sposo.
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות	2 Come un giglio tra gli spini, così l'amica mia tra le fanciulle! Sposa.
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי	3 Come un melo tra gli alberi del bosco, così il mio diletto tra i giovani. All'ombra di colui che ho bramato mi son riposata, e dolce è il suo frutto al mio palato.
4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה	4 Egli m'ha introdotto nel tinello, e ha schierato contro di me l'amore!
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני	5 Sostenetemi con fiori, confortatemi con pomi, perchè languisco d'amore.
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני	6 La sua sinistra sotto il mio capo, e la sua destra m'abbracci! Sposo.
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ	7 Vi scongiuro, o fanciulle di Gerusalemme, per le gazzelle e i cervi de' campi, non destate, non svegliate la diletta, finchè non le piaccia! Sposa.
8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות	8 La voce del mio diletto! Ecco egli viene, saltellando per i monti, balzando per i poggi:
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים	9 è simile il mio diletto a un capriuoloo giovin cerbiatto. Ecco, sta fermo dietro la nostra parete, guarda per la finestra, spia per gli spiragli.
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך	10 Parla il mio diletto e mi dice:«Sorgi, affrettati, amica mia, colomba mia, bella mia, e vieni!
11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו	11 Perchè, ecco, l'inverno è passato, è cessata la pioggia e se nè andata;
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו	12 i fiori son riapparsi sulla nostra terra, la stagione della potatura è venuta, la voce della tortora risuona per le nostre campagne;
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך	13 il fico dà fuori i suoi primaticci, le viti in fiore spandono il loro profumo. Sorgi, amica mia, bella mia, e vieni!
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה	14 Colomba mia, [che ti celi] nelle fessure della rupe, ne' nascondigli de' dirupi, mostrami il tuo viso, risuoni la tua voce al mio orecchio; perchè soave è la tua voce e leggiadro il tuo viso».
15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר	15 Acchiappateci le volpi, le piccole [volpi], che rovinan le vigne: perchè la nostra vigna è in fiore.
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים	16 Il mio diletto è per me, e io per lui, che pascola tra i gigli.
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר	17 Prima che muoia il giorno, e si dileguin le ombre, ritorna! Sii simile, o mio diletto, a un capriuolo o a un giovin cerbiattosui monti di Bether. Sposa.