Marcus 9

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Et post dies sex assumit Jesus Petrum, et Jacobum, et Joannem, et ducit illos in montem excelsum seorsum solos, et transfiguratus est coram ipsis.1 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִגְבוּרָה
2 Et vestimenta ejus facta sunt splendentia, et candida nimis velut nix, qualia fullo non potest super terram candida facere.2 וְאַחֲרֵי שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן וַיַּעֲלֵם עַל־הַר גָּבֹהַּ אִתּוֹ לְבַדָּם וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם
3 Et apparuit illis Elias cum Moyse : et erant loquentes cum Jesu.3 וּבְגָדָיו נִהְיוּ מַזְהִירִים לְבָנִים מְאֹד כַּשָּׁלֶג אֲשֶׁר לֹא יוּכַל כּוֹבֵס בָּאָרֶץ לְהַלְבִּין כְּמוֹהֶם
4 Et respondens Petrus, ait Jesu : Rabbi, bonum est nos hic esse : et faciamus tria tabernacula, tibi unum, et Moysi unum, et Eliæ unum.4 וַיֵּרָא אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמשֶׁה מִדַּבְּרִים עִם־יֵשׁוּעַ
5 Non enim sciebat quid diceret : erant enim timore exterriti.5 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ רַבִּי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה נַעֲשֶׂה־נָא שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת
6 Et facta est nubes obumbrans eos : et venit vox de nube, dicens : Hic est Filius meus carissimus : audite illum.6 כִּי לֹא־יָדַע מַה־יְּדַבֵּר כִּי הָיוּ נִבְהָלִים
7 Et statim circumspicientes, neminem amplius viderunt, nisi Jesum tantum secum.7 וַיְהִי עָנָן סוֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וַיֵּצֵא מִן־הֶעָנָן קוֹל אֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו שְׁמָעוּ
8 Et descendentibus illis de monte, præcepit illis ne cuiquam quæ vidissent, narrarent : nisi cum Filius hominis a mortuis resurrexerit.8 וְהֵמָּה הִבִּיטוּ כֹה וָכֹה פִּתְאֹם וְלֹא־רָאוּ עוֹד אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ אִתָּם
9 Et verbum continuerunt apud se : conquirentes quid esset, cum a mortuis resurrexerit.9 וַיֵּרְדוּ מִן־הָהָר וַיַּזְהִירֵם לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֶת־אֲשֶׁר רָאוּ עַד כִּי־יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן־הַמֵּתִים
10 Et interrogabant eum, dicentes : Quid ergo dicunt pharisæi et scribæ, quia Eliam oportet venire primum ?10 וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַדָּבָר בִּלְבָבָם וַיִּדְרְשׁוּ לָדַעַת מַה־הִיא הַתְּקוּמָה מִן־הַמֵּתִים
11 Qui respondens, ait illis : Elias cum venerit primo, restituet omnia : et quomodo scriptum est in Filium hominis, ut multa patiatur et contemnatur.11 וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר מַה־זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה
12 Sed dico vobis quia et Elias venit (et fecerunt illi quæcumque voluerunt) sicut scriptum est de eo.
12 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל וּמַה־כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם הֲלֹא כִּי יְעֻנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס
13 Et veniens ad discipulos suos, vidit turbam magnam circa eos, et scribas conquirentes cum illis.13 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בָּא אֵלִיָּהוּ וְגַם־עָשֹוּ לוֹ כִּרְצוֹנָם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו
14 Et confestim omnis populus videns Jesum, stupefactus est, et expaverunt, et accurrentes salutabant eum.14 וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיַּרְא עַם־רָב סְבִיבוֹתָם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם
15 Et interrogavit eos : Quid inter vos conquiritis ?15 וְכָל־הָעָם כִּרְאוֹתָם אֹתוֹ כֵּן תָּמָהוּ וַיָּרוּצוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם
16 Et respondens unus de turba, dixit : Magister, attuli filium meum ad te habentem spiritum mutum :16 וַיִּשְׁאַל אֶת־הַסּוֹפְרִים מָה־אַתֶּם מִתְוַכְּחִים עִמָּהֶם
17 qui ubicumque eum apprehenderit, allidit illum, et spumat, et stridet dentibus, et arescit : et dixi discipulis tuis ut ejicerent illum, et non potuerunt.17 וַיַּעַן אֶחָד מִן־הָעָם וַיֹּאמַר רַבִּי הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת־בְּנִי אֲשֶׁר־רוּחַ אִלֵּם בְּקִרְבּוֹ
18 Qui respondens eis, dixit : O generatio incredula, quamdiu apud vos ero ? quamdiu vos patiar ? afferte illum ad me.18 וְהָיָה בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יֹאחֲזֵהוּ הוּא מְרַצֵּץ אֹתוֹ וְיָרַד רִירוֹ וְחָרַק אֶת־שִׁנָּיו וְיָבֵשׁ גּוּפוֹ וָאֹמַר אֶל־תַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ
19 Et attulerunt eum. Et cum vidisset eum, statim spiritus conturbavit illum : et elisus in terram, volutabatur spumans.19 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אֹתוֹ לְפָנָי
20 Et interrogavit patrem ejus : Quantum temporis est ex quo ei hoc accidit ? At ille ait : Ab infantia :20 וַיְבִיאֻהוּ לְפָנָיו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָהוּ הָרוּחַ וַיְרוֹצְצֶנּוּ פִתְאֹם וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְגּוֹלֵל וַיּוֹרֶד רִירוֹ
21 et frequenter eum in ignem, et in aquas misit ut eum perderet : sed si quid potes, adjuva nos, misertus nostri.21 וַיִּשְׁאַל אֶת־אָבִיו כַּמָּה יָמִים הָיְתָה־לּוֹ זֹאת וַיֹּאמֶר מִימֵי נְעוּרָיו
22 Jesus autem ait illi : Si potes credere, omnia possibilia sunt credenti.22 וּפְעָמִים רַבּוֹת הִפִּיל אֹתוֹ גַּם־בָּאֵשׁ גַּם־בַּמַּיִם לְהַאֲבִידוֹ אַךְ אִם־יָכֹל תּוּכַל רַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ
23 Et continuo exclamans pater pueri, cum lacrimis aiebat : Credo, Domine ; adjuva incredulitatem meam.23 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אִם־תּוּכַל לְהַאֲמִין כֹּל יוּכַל הַמַּאֲמִין
24 Et cum videret Jesus concurrentem turbam, comminatus est spiritui immundo, dicens illi : Surde et mute spiritus, ego præcipio tibi, exi ab eo : et amplius ne introëas in eum.24 וַיִּתֵּן אֲבִי הַיֶּלֶד אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיֹּאמַר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי עֲזָר־נָא לְחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי
25 Et exclamans, et multum discerpens eum, exiit ab eo, et factus est sicut mortuus, ita ut multi dicerent : Quia mortuus est.25 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־הָעָם מִתְקַבֵּץ אֵלָיו וַיִּגְעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא לֵאמֹר רוּחַ אִלֵּם וְחֵרֵשׁ אֲנִי מְצַוְּךָ צֵא מִמֶּנּוּ וְאַל־תֹּסֶף לָבוֹא־בוֹ עוֹד
26 Jesus autem tenens manum ejus elevavit eum, et surrexit.26 וַיִּצְעַק וַיְרַצֵּץ אֹתוֹ מְאֹד וַיֵּצֵא וַיְהִי כַמֵּת עַד אֲשֶׁר־אָמְרוּ רַבִּים כִּי גָוָע
27 Et cum introisset in domum, discipuli ejus secreto interrogabant eum : Quare nos non potuimus ejicere eum ?27 וַיַּחֲזֵק יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ וַיְנִיעֵהוּ וַיָּקֹם
28 Et dixit illis : Hoc genus in nullo potest exire, nisi in oratione et jejunio.28 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם אִתּוֹ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ
29 Et inde profecti prætergrediebantur Galilæam : nec volebat quemquam scire.
29 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמִּין הַזֶּה יָצֹא לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם
30 Docebat autem discipulos suos, et dicebat illis : Quoniam Filius hominis tradetur in manus hominum, et occident eum, et occisus tertia die resurget.30 וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם וַיַּעַבְרוּ בַּגָּלִיל וְלֹא אָבָה לְהִוָּדַע לְאִישׁ
31 At illi ignorabant verbum : et timebant interrogare eum.
31 כִּי הָיָה מְלַמֵּד אֶת־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר אֲלֵיהֶם כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי בְנֵי־אָדָם וְיַהַרְגֻהוּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶהֱרַג יָקוּם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
32 Et venerunt Capharnaum. Qui cum domi essent, interrogabat eos : Quid in via tractabatis ?32 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֵת הַדָּבָר וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ
33 At illi tacebant : siquidem in via inter se disputaverunt : quis eorum major esset.33 וַיָּבֹא אֶל־כְּפַר־נַחוּם וּבִהְיוֹתוֹ בַבַּיִת וַיִּשְׁאַל אוֹתָם מָה הִתְוַכַּחְתֶּם אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ בַּדָּרֶךְ
34 Et residens vocavit duodecim, et ait illis : Si quis vult primus esse, erit omnium novissimus, et omnium minister.34 וַיַּחֲרִישׁוּ כִּי הִתְעַשְּׂקוּ בַדֶּרֶךְ מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם
35 Et accipiens puerum, statuit eum in medio eorum : quem cum complexus esset, ait illis :35 וַיֵּשֶׁב וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן הוּא יִהְיֶה הָאַחֲרוֹן לְכֻלָּם וּמְשָׁרֵת כֻּלָּם
36 Quisquis unum ex hujusmodi pueris receperit in nomine meo, me recipit : et quicumque me susceperit, non me suscipit, sed eum qui misit me.
36 וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִידֵהוּ בְתוֹכָם וַיְחַבְּקֵהוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם
37 Respondit illi Joannes, dicens : Magister, vidimus quemdam in nomine tuo ejicientem dæmonia, qui non sequitur nos, et prohibuimus eum.37 כָּל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל בִּשְׁמִי יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה הוּא מְקַבֵּל אוֹתִי וְכָל־אֲשֶׁר אוֹתִי יְקַבֵּל אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אוֹתִי כִּי אִם־אֶת־אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי
38 Jesus autem ait : Nolite prohibere eum : nemo est enim qui faciat virtutem in nomine meo, et possit cito male loqui de me :38 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וְאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וַנַּעֲצוֹר בַּעֲדוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הָלַךְ אַחֲרֵינוּ
39 qui enim non est adversum vos, pro vobis est.39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַל־תַּעַצְרֻהוּ כִּי אֵין אִישׁ עֹשֶׂה גְבוּרָה בִּשְׁמִי וְיוּכַל בִּמְהֵרָה לְדַבֵּר־בִּי רָעָה
40 Quisquis enim potum dederit vobis calicem aquæ in nomine meo, quia Christi estis : amen dico vobis, non perdet mercedem suam.
40 כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֶגְדֵּנוּ הוּא בַעֲדֵנוּ
41 Et quisquis scandalizaverit unum ex his pusillis credentibus in me : bonum est ei magis si circumdaretur mola asinaria collo ejus, et in mare mitteretur.41 כִּי כָל־הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם בִּשְׁמִי עַל־אֲשֶׁר אַתֶּם לַמָּשִׁיחַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא־יֹאבַד שְׂכָרוֹ
42 Et si scandalizaverit te manus tua, abscide illam : bonum est tibi debilem introire in vitam, quam duas manus habentem ire in gehennam, in ignem inextinguibilem,42 וְכָל־הַמַּכְשִׁיל אַחַד הַקְּטַנִּים הַמַּאֲמִינִים בִּי טוֹב לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ בַּיָּם
43 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.43 וְאִם־יָדְךָ תַכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא קִטֵּעַ לַחַיִּים מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם וְתֵלֵךְ אֶל־גֵּיהִנֹּם אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה
44 Et si pes tuus te scandalizat, amputa illum : bonum est tibi claudum introire in vitam æternam, quam duos pedes habentem mitti in gehennam ignis inextinguibilis,44 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה
45 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.45 וְאִם־רַגְלְךָ תַכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא פִסֵּחַ לַחַיִּים מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְתֻשְׁלַךְ לְגֵיהִנֹּם אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה
46 Quod si oculus tuus scandalizat te, ejice eum : bonum est tibi luscum introire in regnum Dei, quam duos oculos habentem mitti in gehennam ignis,46 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה
47 ubi vermis eorum non moritur, et ignis non extinguitur.47 וְאִם־עֵינְךָ תַכְשִׁילְךָ עֲקֹר אֹתָהּ טוֹב לְךָ לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּעַיִן אַחַת מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם וְתֻשְׁלַךְ לְגֵיהִנֹּם
48 Omnis enim igne salietur, et omnis victima sale salietur.48 אֲשֶׁר־שָׁם תּוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה
49 Bonum est sal : quod si sal insulsum fuerit, in quo illud condietis ? Habete in vobis sal, et pacem habete inter vos.49 כִּי כָל־אִישׁ בָּאֵשׁ יָמְלָח וְכָל־קָרְבָּן בַּמֶּלַח יָמְלָח
50 טוֹב הַמֶּלַח וְאִם־הַמֶּלַח יִהְיֶה תָפֵל בַּמֶּה תְּתַקְּנוּ אוֹתוֹ יְהִי־לָכֶם מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִיהִי שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם