Numeri 15

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :	1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
2 Loquere ad filios Israël, et dices ad eos : Cum ingressi fueritis terram habitationis vestræ, quam ego dabo vobis,	2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ מֹושְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם
3 et feceritis oblationem Domino in holocaustum, aut victimam, vota solventes, vel sponte offerentes munera, aut in solemnitatibus vestris adolentes odorem suavitatis Domino, de bobus sive de ovibus :	3 וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה אֹו־זֶבַח לְפַלֵּא־נֶדֶר אֹו בִנְדָבָה אֹו בְּמֹעֲדֵיכֶם לַעֲשֹׂות רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה מִן־הַבָּקָר אֹו מִן־הַצֹּאן
4 offeret quicumque immolaverit victimam, sacrificium similæ, decimam partem ephi, conspersæ oleo, quod mensuram habebit quartam partem hin :	4 וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנֹו לַיהוָה מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרֹון בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן
5 et vinum ad liba fundenda ejusdem mensuræ dabit in holocaustum sive in victimam. Per agnos singulos	5 וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל־הָעֹלָה אֹו לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד
6 et arietes erit sacrificium similæ duarum decimarum, quæ conspersa sit oleo tertiæ partis hin :	6 אֹו לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין
7 et vinum ad libamentum tertiæ partis ejusdem mensuræ offeret in odorem suavitatis Domino.	7 וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה
8 Quando vero de bobus feceris holocaustum aut hostiam, ut impleas votum vel pacificas victimas,	8 וְכִי־תַעֲשֶׂה בֶן־בָּקָר עֹלָה אֹו־זָבַח לְפַלֵּא־נֶדֶר אֹו־שְׁלָמִים לַיהוָה
9 dabis per singulos boves similæ tres decimas conspersæ oleo, quod habeat medium mensuræ hin :	9 וְהִקְרִיב עַל־בֶּן־הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין
10 et vinum ad liba fundenda ejusdem mensuræ in oblationem suavissimi odoris Domino.	10 וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה
11 Sic facies	11 כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשֹּׁור הָאֶחָד אֹו לָאַיִל הָאֶחָד אֹו־לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אֹו בָעִזִּים
12 per singulos boves et arietis et agnos et hædos.	12 כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם
13 Tam indigenæ quam peregrini	13 כָּל־הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה־כָּכָה אֶת־אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה
14 eodem ritu offerent sacrificia.	14 וְכִי־יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אֹו אֲשֶׁר־בְּתֹוכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה
15 Unum præceptum erit atque judicium tam vobis quam advenis terræ.	15 הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָה
16 Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :	16 תֹּורָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם׃ פ
17 Loquere filiis Israël, et dices ad eos :	17 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
18 Cum veneritis in terram, quam dabo vobis,	18 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה
19 et comederitis de panibus regionis illius, separabitis primitias Domino	19 וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה
20 de cibis vestris. Sicut de areis primitias separatis,	20 רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ
21 ita et de pulmentis dabitis primitiva Domino.	21 מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם׃ ס
22 Quod si per ignorantiam præterieritis quidquam horum, quæ locutus est Dominus ad Moysen,	22 וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל־הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה
23 et mandavit per eum ad vos, a die qua cœpit jubere et ultra,	23 אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד־מֹשֶׁה מִן־הַיֹּום אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם
24 oblitaque fuerit facere multitudo : offeret vitulum de armento, holocaustum in odorem suavissimum Domino, et sacrificum ejus ac liba, ut cæremoniæ postulant, hircumque pro peccato :	24 וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל־הָעֵדָה פַּר בֶּן־בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה וּמִנְחָתֹו וְנִסְכֹּו כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת
25 et rogabit sacerdos pro omni multitudine filiorum Israël, et dimittetur eis, quoniam non sponte peccaverunt, nihilominus offerentes incensum Domino pro se et pro peccato atque errore suo :	25 וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי־שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהוָה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־שִׁגְגָתָם
26 et dimittetur universæ plebi filiorum Israël, et advenis qui peregrinantur inter eos : quoniam culpa est omnis populi per ignorantiam.	26 וְנִסְלַח לְכָל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכָם כִּי לְכָל־הָעָם בִּשְׁגָגָה׃ ס
27 Quod si anima una nesciens peccaverit, offeret capram anniculam pro peccato suo :	27 וְאִם־נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת־שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת
28 et deprecabitur pro ea sacerdos, quod inscia peccaverit coram Domino : impetrabitque ei veniam, et dimittetur illi.	28 וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל־הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לֹו
29 Tam indigenis quam advenis una lex erit omnium, qui peccaverint ignorantes.	29 הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכָם תֹּורָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה
30 Anima vero, quæ per superbiam aliquid commiserit, sive civis sit ille, sive peregrinus (quoniam adversus Dominum rebellis fuit), peribit de populo suo :	30 וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה ׀ בְּיָד רָמָה מִן־הָאֶזְרָח וּמִן־הַגֵּר אֶת־יְהוָה הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ
31 verbum enim Domini contempsit, et præceptum illius fecit irritum : idcirco delebitur, et portabit iniquitatem suam.	31 כִּי דְבַר־יְהוָה בָּזָה וְאֶת־מִצְוָתֹו הֵפַר הִכָּרֵת ׀ תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ׃ פ
32 Factum est autem, cum essent filii Israël in solitudine, et invenissent hominem colligentem ligna in die sabbati,	32 וַיִּהְיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיֹום הַשַּׁבָּת
33 obtulerunt eum Moysi et Aaron et universæ multitudini.	33 וַיַּקְרִיבוּ אֹתֹו הַמֹּצְאִים אֹתֹו מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וְאֶל כָּל־הָעֵדָה
34 Qui recluserunt eum in carcerem, nescientes quid super eo facere deberent.	34 וַיַּנִּיחוּ אֹתֹו בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה־יֵּעָשֶׂה לֹו׃ ס
35 Dixitque Dominus ad Moysen : Morte moriatur homo iste : obruat eum lapidibus omnis turba extra castra.	35 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מֹות יוּמַת הָאִישׁ רָגֹום אֹתֹו בָאֲבָנִים כָּל־הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
36 Cumque eduxissent eum foras, obruerunt lapidibus, et mortuus est, sicut præceperat Dominus.	36 וַיֹּצִיאוּ אֹתֹו כָּל־הָעֵדָה אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתֹו בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ
37 Dixit quoque Dominus ad Moysen :	37 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
38 Loquere filiis Israël, et dices ad eos ut faciant sibi fimbrias per angulos palliorum, ponentes in eis vittas hyacinthinas :	38 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת
39 quas cum viderint, recordentur omnium mandatorum Domini, nec sequantur cogitationes suas et oculos per res varias fornicantes,	39 וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתֹו וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם
40 sed magis memores præceptorum Domini faciant ea, sintque sancti Deo suo.	40 לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם
41 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut essem Deus vester.	41 אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ