Numeri 15

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :	1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Loquere ad filios Israël, et dices ad eos : Cum ingressi fueritis terram habitationis vestræ, quam ego dabo vobis,	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
3 et feceritis oblationem Domino in holocaustum, aut victimam, vota solventes, vel sponte offerentes munera, aut in solemnitatibus vestris adolentes odorem suavitatis Domino, de bobus sive de ovibus :	3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
4 offeret quicumque immolaverit victimam, sacrificium similæ, decimam partem ephi, conspersæ oleo, quod mensuram habebit quartam partem hin :	4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
5 et vinum ad liba fundenda ejusdem mensuræ dabit in holocaustum sive in victimam. Per agnos singulos	5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
6 et arietes erit sacrificium similæ duarum decimarum, quæ conspersa sit oleo tertiæ partis hin :	6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין
7 et vinum ad libamentum tertiæ partis ejusdem mensuræ offeret in odorem suavitatis Domino.	7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה
8 Quando vero de bobus feceris holocaustum aut hostiam, ut impleas votum vel pacificas victimas,	8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
9 dabis per singulos boves similæ tres decimas conspersæ oleo, quod habeat medium mensuræ hin :	9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין
10 et vinum ad liba fundenda ejusdem mensuræ in oblationem suavissimi odoris Domino.	10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה
11 Sic facies	11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים
12 per singulos boves et arietis et agnos et hædos.	12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם
13 Tam indigenæ quam peregrini	13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
14 eodem ritu offerent sacrificia.	14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
15 Unum præceptum erit atque judicium tam vobis quam advenis terræ.	15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
16 Locutus est Dominus ad Moysen, dicens :	16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
17 Loquere filiis Israël, et dices ad eos :	17 וידבר יהוה אל משה לאמר
18 Cum veneritis in terram, quam dabo vobis,	18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
19 et comederitis de panibus regionis illius, separabitis primitias Domino	19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
20 de cibis vestris. Sicut de areis primitias separatis,	20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
21 ita et de pulmentis dabitis primitiva Domino.	21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
22 Quod si per ignorantiam præterieritis quidquam horum, quæ locutus est Dominus ad Moysen,	22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
23 et mandavit per eum ad vos, a die qua cœpit jubere et ultra,	23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
24 oblitaque fuerit facere multitudo : offeret vitulum de armento, holocaustum in odorem suavissimum Domino, et sacrificum ejus ac liba, ut cæremoniæ postulant, hircumque pro peccato :	24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
25 et rogabit sacerdos pro omni multitudine filiorum Israël, et dimittetur eis, quoniam non sponte peccaverunt, nihilominus offerentes incensum Domino pro se et pro peccato atque errore suo :	25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
26 et dimittetur universæ plebi filiorum Israël, et advenis qui peregrinantur inter eos : quoniam culpa est omnis populi per ignorantiam.	26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
27 Quod si anima una nesciens peccaverit, offeret capram anniculam pro peccato suo :	27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
28 et deprecabitur pro ea sacerdos, quod inscia peccaverit coram Domino : impetrabitque ei veniam, et dimittetur illi.	28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
29 Tam indigenis quam advenis una lex erit omnium, qui peccaverint ignorantes.	29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
30 Anima vero, quæ per superbiam aliquid commiserit, sive civis sit ille, sive peregrinus (quoniam adversus Dominum rebellis fuit), peribit de populo suo :	30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
31 verbum enim Domini contempsit, et præceptum illius fecit irritum : idcirco delebitur, et portabit iniquitatem suam.	31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
32 Factum est autem, cum essent filii Israël in solitudine, et invenissent hominem colligentem ligna in die sabbati,	32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת
33 obtulerunt eum Moysi et Aaron et universæ multitudini.	33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
34 Qui recluserunt eum in carcerem, nescientes quid super eo facere deberent.	34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
35 Dixitque Dominus ad Moysen : Morte moriatur homo iste : obruat eum lapidibus omnis turba extra castra.	35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
36 Cumque eduxissent eum foras, obruerunt lapidibus, et mortuus est, sicut præceperat Dominus.	36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
37 Dixit quoque Dominus ad Moysen :	37 ויאמר יהוה אל משה לאמר
38 Loquere filiis Israël, et dices ad eos ut faciant sibi fimbrias per angulos palliorum, ponentes in eis vittas hyacinthinas :	38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
39 quas cum viderint, recordentur omnium mandatorum Domini, nec sequantur cogitationes suas et oculos per res varias fornicantes,	39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
40 sed magis memores præceptorum Domini faciant ea, sintque sancti Deo suo.	40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם
41 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut essem Deus vester.	41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם