Levítivo 25

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Locutusque est Dominus ad Moysen in monte Sinai, dicens :	1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
2 Loquere filiis Israël, et dices ad eos : Quando ingressi fueritis terram quam ego dabo vobis, sabbatizes sabbatum Domino.	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
3 Sex annis seres agrum tuum, et sex annis putabis vineam tuam, colligesque fructus ejus :	3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
4 septimo autem anno sabbatum erit terræ, requietionis Domini : agrum non seres, et vineam non putabis.	4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5 Quæ sponte gignet humus, non metes : et uvas primitiarum tuarum non colliges quasi vindemiam : annus enim requietionis terræ est :	5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6 sed erunt vobis in cibum, tibi et servo tuo, ancillæ et mercenario tuo, et advenæ qui peregrinantur apud te :	6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
7 jumentis tuis et pecoribus, omnia quæ nascuntur præbebunt cibum.	7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
8 Numerabis quoque tibi septem hebdomadas annorum, id est, septies septem, quæ simul faciunt annos quadraginta novem :	8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
9 et clanges buccina mense septimo, decima die mensis, propitiationis tempore, in universa terra vestra.	9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
10 Sanctificabisque annum quinquagesimum, et vocabis remissionem cunctis habitatoribus terræ tuæ : ipse est enim jubilæus. Revertetur homo ad possessionem suam, et unusquisque rediet ad familiam pristinam :	10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
11 quia jubilæus est, et quinquagesimus annus. Non seretis neque metetis sponte in agro nascentia, et primitias vindemiæ non colligetis,	11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
12 ob sanctificationem jubilæi : sed statim oblata comedetis.	12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
13 Anno jubilæi, redient omnes ad possessiones suas.	13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
14 Quando vendes quippiam civi tuo, vel emes ab eo, ne contristes fratrem tuum, sed juxta numerum annorum jubilæi emes ab eo,	14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
15 et juxta supputationem frugum vendet tibi.	15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
16 Quanto plures anni remanserint post jubilæum, tanto crescet et pretium : et quanto minus temporis numeraveris, tanto minoris et emptio constabit : tempus enim frugum vendet tibi.	16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
17 Nolite affligere contribules vestros, sed timeat unusquisque Deum suum, quia ego Dominus Deus vester.	17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
18 Facite præcepta mea, et judicia custodite, et implete ea : ut habitare possitis in terra absque ullo pavore,	18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
19 et gignat vobis humus fructus suos, quibus vescamini usque ad saturitatem, nullius impetum formidantes.	19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
20 Quod si dixeritis : Quid comedemus anno septimo, si non severimus, neque collegerimus fruges nostras ?	20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
21 dabo benedictionem meam vobis anno sexto, et faciet fructus trium annorum :	21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים
22 seretisque anno octavo, et comedetis veteres fruges usque ad nonum annum : donec nova nascantur, edetis vetera.	22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן
23 Terra quoque non vendetur in perpetuum, quia mea est, et vos advenæ et coloni mei estis :	23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
24 unde cuncta regio possessionis vestræ sub redemptionis conditione vendetur.	24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25 Si attenuatus frater tuus vendiderit possessiunculam suam, et voluerit propinquus ejus, potest redimere quod ille vendiderat.	25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
26 Sin autem non habuerit proximum, et ipse pretium ad redimendum potuerit invenire,	26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
27 computabuntur fructus ex eo tempore quo vendidit : et quod reliquum est, reddet emptori, sicque recipiet possessionem suam.	27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
28 Quod si non invenerit manus ejus ut reddat pretium, habebit emptor quod emerat, usque ad annum jubilæum. In ipso enim omnis venditio redibit ad dominum et ad possessorem pristinum.	28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
29 Qui vendiderit domum intra urbis muros, habebit licentiam redimendi, donec unus impleatur annus.	29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
30 Si non redemerit, et anni circulus fuerit evolutus, emptor possidebit eam, et posteri ejus in perpetuum, et redimi non poterit, etiam in jubilæo.	30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
31 Sin autem in villa domus, quæ muros non habet, agrorum jure vendetur : si ante redempta non fuerit, in jubilæo revertetur ad dominum.	31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא
32 Ædes Levitarum quæ in urbibus sunt, semper possunt redimi :	32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
33 si redemptæ non fuerint, in jubilæo revertentur ad dominos, quia domus urbium Levitarum pro possessionibus sunt inter filios Israël.	33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
34 Suburbana autem eorum non veneant, quia possessio sempiterna est.	34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
35 Si attenuatus fuerit frater tuus, et infirmus manu, et susceperis eum quasi advenam et peregrinum, et vixerit tecum,	35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
36 ne accipias usuras ab eo, nec amplius quam dedisti : time Deum tuum, ut vivere possit frater tuus apud te.	36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
37 Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram, et frugum superabundantiam non exiges.	37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך
38 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut darem vobis terram Chanaan, et essem vester Deus.	38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
39 Si paupertate compulsus vendiderit se tibi frater tuus, non eum opprimes servitute famulorum,	39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40 sed quasi mercenarius et colonus erit : usque ad annum jubilæum operabitur apud te,	40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך
41 et postea egredietur cum liberis suis, et revertetur ad cognationem, ad possessionem patrum suorum.	41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
42 Mei enim servi sunt, et ego eduxi eos de terra Ægypti : non veneant conditione servorum :	42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
43 ne affligas eum per potentiam, sed metuito Deum tuum.	43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
44 Servus et ancilla sint vobis de nationibus quæ in circuitu vestro sunt :	44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה
45 et de advenis qui peregrinantur apud vos, vel qui ex his nati fuerint in terra vestra, hos habebitis famulos :	45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
46 et hæreditario jure transmittetis ad posteros, ac possidebitis in æternum : fratres autem vestros filios Israël ne opprimatis per potentiam.	46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
47 Si invaluerit apud vos manus advenæ atque peregrini, et attenuatus frater tuus vendiderit se ei, aut cuiquam de stirpe ejus :	47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
48 post venditionem potest redimi. Qui voluerit ex fratribus suis, redimet eum,	48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
49 et patruus, et patruelis, et consanguineus, et affinis. Sin autem et ipse potuerit, redimet se,	49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
50 supputatis dumtaxat annis a tempore venditionis suæ usque ad annum jubilæum : et pecunia, qua venditus fuerat, juxta annorum numerum, et rationem mercenarii supputata.	50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
51 Si plures fuerint anni qui remanent usque ad jubilæum, secundum hos reddet et pretium :	51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
52 si pauci, ponet rationem cum eo juxta annorum numerum, et reddet emptori quod reliquum est annorum,	52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
53 quibus ante servivit mercedibus imputatis : non affliget eum violenter in conspectu tuo.	53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
54 Quod si per hæc redimi non potuerit, anno jubilæo egredietur cum liberis suis.	54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
55 Mei enim sunt servi filii Israël, quos eduxi de terra Ægypti.	55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם