Levítivo 24

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Et locutus est Dominus ad Moysen, dicens :	¹ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
² Præcipe filiis Israël, ut afferant tibi oleum de olivis purissimum, ac lucidum, ad concinnandas lucernas jugiter,	² צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאֹור לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד
³ extra velum testimonii in tabernaculo fœderis. Ponetque eas Aaron a vespere usque ad mane coram Domino, cultu rituque perpetuo in generationibus vestris.	³ מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מֹועֵד יַעֲרֹךְ אֹתֹו אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם
⁴ Super candelabrum mundissimum ponentur semper in conspectu Domini.	⁴ עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת־הַנֵּרֹות לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד׃ פ
⁵ Accipies quoque similam, et coques ex ea duodecim panes, qui singuli habebunt duas decimas :	⁵ וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלֹּות שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת
⁶ quorum senos altrinsecus super mensam purissimam coram Domino statues :	⁶ וְשַׂמְתָּ אֹותָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכֹות שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה
⁷ et pones super eos thus lucidissimum, ut sit panis in monimentum oblationis Domini.	⁷ וְנָתַתָּ עַל־הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה
⁸ Per singula sabbata mutabuntur coram Domino suscepti a filiis Israël fœdere sempiterno :	⁸ בְּיֹום הַשַּׁבָּת בְּיֹום הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּרִית עֹולָם
⁹ eruntque Aaron et filiorum ejus, ut comedant eos in loco sancto : quia Sanctum sanctorum est de sacrificiis Domini jure perpetuo.	⁹ וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקֹום קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לֹו מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק־עֹולָם׃ ס
¹⁰ Ecce autem egressus filius mulieris Israëlitidis, quem pepererat de viro ægyptio inter filios Israël, jurgatus est in castris cum viro Israëlita.	¹⁰ וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי
¹¹ Cumque blasphemasset nomen, et maledixisset ei, adductus est ad Moysen. (Vocabatur autem mater ejus Salumith, filia Dabri de tribu Dan.)	¹¹ וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתֹו אֶל־מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמֹּו שְׁלֹמִית בַּת־דִּבְרִי לְמַטֵּה־דָן
¹² Miseruntque eum in carcerem, donec nossent quid juberet Dominus.	¹² וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל־פִּי יְהוָה׃ פ
¹³ Qui locutus est ad Moysen,	¹³ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
¹⁴ dicens : Educ blasphemum extra castra, et ponant omnes qui audierunt, manus suas super caput ejus, et lapidet eum populus universus.	¹⁴ הֹוצֵא אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשֹׁו וְרָגְמוּ אֹתֹו כָּל־הָעֵדָה
¹⁵ Et ad filios Israël loqueris : Homo, qui maledixerit Deo suo, portabit peccatum suum ;	¹⁵ וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאֹו
¹⁶ et qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur : lapidibus opprimet eum omnis multitudo, sive ille civis, sive peregrinus fuerit. Qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur.	¹⁶ וְנֹקֵב שֵׁם־יְהוָה מֹות יוּמָת רָגֹום יִרְגְּמוּ־בֹו כָּל־הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבֹו־שֵׁם יוּמָת
¹⁷ Qui percusserit, et occiderit hominem, morte moriatur.	¹⁷ וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל־נֶפֶשׁ אָדָם מֹות יוּמָת
¹⁸ Qui percusserit animal, reddet vicarium, id est, animam pro anima.	¹⁸ וּמַכֵּה נֶפֶשׁ־בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ
¹⁹ Qui irrogaverit maculam cuilibet civium suorum, sicut fecit, sic fiet ei :	¹⁹ וְאִישׁ כִּי־יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתֹו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לֹּו
²⁰ fracturam pro fractura, oculum pro oculo, dentem pro dente restituet : qualem inflixerit maculam, talem sustinere cogetur.	²⁰ בֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בֹּו
²¹ Qui percusserit jumentum, reddet aliud. Qui percusserit hominem, punietur.	²¹ וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת
²² Æquum judicium sit inter vos, sive peregrinus, sive civis peccaverit : quia ego sum Dominus Deus vester.	²² מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם
²³ Locutusque est Moyses ad filios Israël : et eduxerunt eum, qui blasphemaverat, extra castra, ac lapidibus oppresserunt. Feceruntque filii Israël sicut præceperat Dominus Moysi.	²³ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּוצִיאוּ אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתֹו אָבֶן וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati