Isaia 32

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ecco che il re regnerà con giustizia, e i principi governeranno con rettitudine.	1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו
2 E ciascuno sarà come al riparo dal vento e nascosto alla tempesta, come ruscello d'acqua nella siccità, come ombra di rupe che s'innalza in arida landa.	2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה
3 Non saranno più nelle tenebre gli occhi dei veggenti, gli orecchi degli uditori staranno attenti ad ascoltare,	3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה
4 e il cuor degli stolti comprenderà la scienza, e la lingua dei balbuzienti parlerà speditamente e con chiarezza.	4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות
5 L'insensato non sarà più chiamato principe, e il fraudolento non sarà chiamato grande.	5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע
6 Certo lo stolto parlerà di fatuità, il suo cuore si darà all'iniquità, per compire l'ipocrisia e parlar con doppiezza del Signore, e render vuota la persona dell'affamato e togliere la bevanda a chi ha sete.	6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר
7 Gli strumenti del fraudolento son crudeli: infatti egli ordisce degli intrighi per rovinare con menzognere parole i mansueti, mentre il povero parla di giustizia.	7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט
8 Ma il principe penserà cose degne di un principe, e starà al di sopra dei capi.	8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום
9 Donne ricche, alzatevi — Statemi a sentire, figlie spensierate — State attente al mio discorso.	9 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי
10 Fra un anno e qualche giorno — Voi tremerete, o spensierate; chè, finita la vendemmia — Non vi sarà più da raspollare.	10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא
11 Restate piene di stupore, o ricche — Tremate, o spensierate; spogliatevi, state piene di vergogna, cingetevi i fianchi.	11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים
12 Piangete il petto che allatta. — Il bel paese, la fertile vigna.	12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה
13 Sulla terra del mio popolo — Saliranno le spine e i rovi quanto più sopra le case felici — Della città esultante?	13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה
14 La casa è abbandonata — La città piena di gente è derelitta, palpabili tenebre — Coprono le spelonche in eterno, sollazzo degli onagri — Pascolo dei greggi.	14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים
15 Fino a quando non si spanda sopra di noi lo spirito dall'alto, e il deserto diventi un Carmelo, e il Carmelo una foresta.	15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב
16 E il diritto abiterà nel deserto, e la giustizia si stabilirà sul Carmelo,	16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב
17 e opera della giustizia sarà la pace, e frutto della giustizia sarà la tranquillità, la sicurezza in sempiterno.	17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם
18 E il mio popolo si riposerà nella bellezza della pace, nelle case sicure, nella quiete doviziosa.	18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות
19 Ma la grandine piomberà sulla foresta, e la città sarà oltremodo umi liata.	19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר
20 Beati voi che seminate sopra tutte le acque, e lasciate libero il piede del bove e dell'asino.	20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור