Livre des Psaumes 49

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au maître de chant. Psaume des fils de Coré.	1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד
2 Écoutez ceci, tous les peuples, tous, prêtez l’oreille, habitants du monde,	2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון
3 enfants du peuple ou fils à papa, le riche aussi bien que le pauvre.	3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות
4 Je veux dire des paroles de sagesse, ce qu’en mon cœur je médite donne à réfléchir.	4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי
5 Je cherche à bien entendre une maxime, puis j’explique mon énigme au son de la cithare.	5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני
6 Pourquoi craindrais-je dans les jours mauvais, quand je vois tout autour les traîtres et leurs méfaits.	6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו
7 Leur assurance vient de leur fortune, eux qui se font gloire de leur grande richesse.	7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
8 Mais qui rachètera son frère et donnera à Dieu la rançon?	8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם
9 Racheter la vie? C’est bien trop cher, et voilà tout fini à jamais.	9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת
10 Pourraient-ils vivre toujours et ne jamais passer par la tombe?	10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם
11 On voit que le sage meurt, tout comme le fou et l’imbécile. Ils périront, laissant à d’autres leur fortune.	11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
12 Leur tombe est leur maison définitive, d’âge en âge ils y seront à demeure: leur nom seulement restera sur leurs terres.	12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
13 L’homme arrivé ne pense plus à rien, comme le bétail, il va à l’abattoir.	13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה
14 Voilà où courent ceux qui comptent sur eux-mêmes, c’est là qu’aboutiront ceux qui s’écoutent parler.	14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו
15 Comme des moutons ils sont parqués au séjour d’en bas, la mort les mène paître et leur impose sa loi. Ils sont le fantasme dissipé au matin, qui rentre chez lui au séjour d’en bas.	15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה
16 Moi, par contre, Dieu me rachètera, il me réclamera au séjour d’en bas.	16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו
17 Ne crains donc pas si tu vois l’homme s’enrichir, et sa maison puissante:	17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
18 il n’emportera rien de cela à sa mort, sa richesse ne le suivra pas.	18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך
19 Il se félicitait quand il vivait: “On pourra dire que tu t’es fait la vie belle”;	19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור
20 mais il lui faut aller rejoindre ses pères et jamais il ne reverra la lumière.	20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו
21 L’homme arrivé ne pense plus à rien, comme le bétail, il va à l’abattoir.