Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 - In quel tempo Erode il Tetrarca, avendo udito la fama di Gesù,
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 disse a' suoi cortigiani: «Costui è Giovanni Battista, risuscitato dai morti; per questo si fanno miracoli per mezzo suo».
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 Poichè Erode, avendo fatto arrestare Giovanni, l'aveva chiuso in prigione, a causa d'Erodiade, moglie di suo fratello Filippo;
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 perchè Giovanni gli diceva: «Non ti è permesso di tenerla con te».
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 Ora, pur desiderando di farlo morire, temeva il popolo che lo riguardava come un profeta.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 Ma nel giorno natalizio di Erode, la figlia di Erodiade, ballò nel convito e piacque tanto a Erode,
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 ch'egli promise con giuramento di darle qualunque cosa gli avesse domandato.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 Ed ella, istruita prima da sua madre: «Dammi qui», gli disse «sopra un piatto la testa di Giovanni Battista».
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 Il re ne fu contristato, ma a motivo del giuramento e dei convitati, comandò che le fosse data,
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 e fece decapitare Giovanni nella prigione.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 La testa di lui, portata sopra un piatto, venne data alla fanciulla.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 I discepoli di Giovanni vennero a prenderne il corpo e lo seppellirono; poi corsero a riferire il fatto a Gesù.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 Gesù, udite queste cose, se ne andò in barca e si ritirò in un luogo deserto e appartato; ma le turbe, saputolo, gli tennero dietro, a piedi, dalle città.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 Sceso poi dalla barca, vide una gran folla, e n'ebbe compassione e guarì i loro infermi.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 Sul far della sera, i suoi discepoli gli s'accostarono dicendo: «Il luogo è deserto e l'ora è tarda; licenzia dunque le turbe affinchè vadano per i villaggi a comprarsi da mangiare».
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 Ma Gesù rispose loro: «Non c'è bisogno che se ne vadano; date voi da mangiare a loro».
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 Essi osservarono: «Noi abbiam soltanto cinque pani e due pesci».
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 «Portatemeli qua», disse loro.
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 E dopo aver comandato alle turbe di accomodarsi sull'erba, prese i cinque pani e i due pesci e alzati gli occhi al cielo, benedisse e spezzando i pani li diede ai discepoli e i discepoli alle turbe.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 Tutti mangiarono e si satollarono; e si portaron via dodici ceste piene colme dei frammenti avanzati.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Ora quelli che avevano mangiato erano circa cinquemila uomini senza contare le donne e i fanciulli.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 Subito dopo Gesù invitò i suoi discepoli a salire in barca e a precederlo sull'altra riva, mentr'egli congedava le turbe.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 Dopo averle congedate, salì in disparte sul monte a pregare. E venuta la sera, si trovò tutto solo.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 Frattanto la barca, in mezzo al mare, era sbattuta dai flutti essendo il vento contrario.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 Ma alla quarta vigilia della notte, Gesù andò verso di loro, camminando sul mare.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 I discepoli, vedendolo camminare sul mare, si turbarono e dissero: «È un fantasma». E gridaron dalla paura.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 Ma subito Gesù rivolgendosi a loro, disse: «Coraggio, sono io; non temete».
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Pietro rispose: «Signore, se sei tu, comandami di venire da te sulle acque».
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 Ed egli disse: «Vieni». E Pietro, sceso dalla barca, camminò sulle acque per andare da Gesù.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Ma, vedendo la violenza del vento, s'impaurì e poichè cominciava a sommergersi gridò: «Signore, salvami!».
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 Gesù stendendogli subito la mano, lo afferrò e gli disse: «Uomo di poca fede, perchè hai dubitato?».
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 E quando furon montati sulla barca, il vento cessò.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Allora quelli che eran nella barca l'adorarono dicendo: «Tu sei veramente il Figliuolo di Dio».
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 Attraversato il lago, approdarono nella terra di Genezaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 La gente del luogo, riconosciutolo, mandarono ad avvisare tutto il paese all'intorno; e vennero a presentargli tutti gl'infermi
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 e lo pregavano di lasciar loro toccare almeno l'orlo della sua veste; e quanti lo toccavano, guarivano.