Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 And said unto his servants, This is John the Baptist; he is risen from the dead; and therefore mighty works do shew forth themselves in him.
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 For Herod had laid hold on John, and bound him, and put him in prison for Herodias' sake, his brother Philip's wife.
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 For John said unto him, It is not lawful for thee to have her.
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 And when he would have put him to death, he feared the multitude, because they counted him as a prophet.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 But when Herod's birthday was kept, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod.
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 Whereupon he promised with an oath to give her whatsoever she would ask.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 And she, being before instructed of her mother, said, Give me here John Baptist's head in a charger.
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 And the king was sorry: nevertheless for the oath's sake, and them which sat with him at meat, he commanded it to be given her.
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 And he sent, and beheaded John in the prison.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 And his head was brought in a charger, and given to the damsel: and she brought it to her mother.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 And his disciples came, and took up the body, and buried it, and went and told Jesus.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 When Jesus heard of it, he departed thence by ship into a desert place apart: and when the people had heard thereof, they followed him on foot out of the cities.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 And Jesus went forth, and saw a great multitude, and was moved with compassion toward them, and he healed their sick.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 And when it was evening, his disciples came to him, saying, This is a desert place, and the time is now past; send the multitude away, that they may go into the villages, and buy themselves victuals.
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 But Jesus said unto them, They need not depart; give ye them to eat.
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 And they say unto him, We have here but five loaves, and two fishes.
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 He said, Bring them hither to me.
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 And he commanded the multitude to sit down on the grass, and took the five loaves, and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed, and brake, and gave the loaves to his disciples, and the disciples to the multitude.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 And they did all eat, and were filled: and they took up of the fragments that remained twelve baskets full.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 And they that had eaten were about five thousand men, beside women and children.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 And straightway Jesus constrained his disciples to get into a ship, and to go before him unto the other side, while he sent the multitudes away.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 And when he had sent the multitudes away, he went up into a mountain apart to pray: and when the evening was come, he was there alone.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 But the ship was now in the midst of the sea, tossed with waves: for the wind was contrary.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 And in the fourth watch of the night Jesus went unto them, walking on the sea.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 And when the disciples saw him walking on the sea, they were troubled, saying, It is a spirit; and they cried out for fear.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 But straightway Jesus spake unto them, saying, Be of good cheer; it is I; be not afraid.
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 And Peter answered him and said, Lord, if it be thou, bid me come unto thee on the water.
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 And he said, Come. And when Peter was come down out of the ship, he walked on the water, to go to Jesus.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 But when he saw the wind boisterous, he was afraid; and beginning to sink, he cried, saying, Lord, save me.
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 And immediately Jesus stretched forth his hand, and caught him, and said unto him, O thou of little faith, wherefore didst thou doubt?
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 And when they were come into the ship, the wind ceased.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Then they that were in the ship came and worshipped him, saying, Of a truth thou art the Son of God.
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 And when they were gone over, they came into the land of Gennesaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 And when the men of that place had knowledge of him, they sent out into all that country round about, and brought unto him all that were diseased;
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 And besought him that they might only touch the hem of his garment: and as many as touched were made perfectly whole.