Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 En aquel tiempo se enteró el tetrarca Herodes de la fama de Jesús,
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 y dijo a sus criados: «Ese es Juan el Bautista; él ha resucitado de entre los muertos, y por eso actúan en él fuerzas milagrosas».
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 Es que Herodes había prendido a Juan, le había encadenado y puesto en la cárcel, por causa de Herodías, la mujer de su hermano Filipo.
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 Porque Juan le decía: «No te es lícito tenerla».
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 Y aunque quería matarle, temió a la gente, porque le tenían por profeta.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 Mas llegado el cumpleaños de Herodes, la hija de Herodías danzó en medio de todos gustando tanto a Herodes,
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 que éste le prometió bajo juramento darle lo que pidiese.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 Ella, instigada por su madre, «dame aquí, dijo, en una bandeja, la cabeza de Juan el Bautista».
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 Entristecióse el rey, pero, a causa del juramento y de los comensales, ordenó que se le diese,
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 y envió a decapitar a Juan en la cárcel.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 Su cabeza fue traída en una bandeja y entregada a la muchacha, la cual se la llevó a su madre.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 Llegando después sus discípulos, recogieron el cadáver y lo sepultaron; y fueron a informar a Jesús.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 Al oírlo Jesús, se retiró de allí en una barca, aparte, a un lugar solitario. En cuanto lo supieron las gentes, salieron tras él viniendo a pie de las ciudades.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 Al desembarcar, vio mucha gente, sintió compasión de ellos y curó a sus enfermos.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 Al atardecer se le acercaron los discíplulos diciendo: «El lugar está deshabitado, y la hora es ya pasada. Despide, pues, a la gente, para que vayan a los pueblos y se compren comida».
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 Mas Jesús les dijo: «No tienen por qué marcharse; dadles vosotros de comer».
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 Dícenle ellos: «No tenemos aquí más que cinco panes y dos peces».
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 El dijo: «Traédmelos acá».
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 Y ordenó a la gente reclinarse sobre la hierba; tomó luego los cinco panes y los dos peces, y levantando los ojos al cielo, pronunció la bendición y, partiendo los panes, se los dio a los discípulos y los discípulos a la gente.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 Comieron todos y se saciaron, y recogieron de los trozos sobrantes doce canastos llenos.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Y los que habían comido eran unos 5.000 hombres, sin contar mujeres y niños.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 Inmediatamente obligó a los discípulos a subir a la barca y a ir por delante de él a la otra orilla, mientras él despedía a la gente.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 Después de despedir a la gente, subió al monte a solas para orar; al atardecer estaba solo allí.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 La barca se hallaba ya distante de la tierra muchos estadios, zarandeada por las olas, pues el viento era contrario.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 Y a la cuarta vigilia de la noche vino él hacia ellos, caminando sobre el mar.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 Los discípulos, viéndole caminar sobre el mar, se turbaron y decían: «Es un fantasma», y de miedo se pusieron a gritar.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 Pero al instante les habló Jesús diciendo: «¡Animo!, que soy yo; no temáis».
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Pedro le respondió: «Señor, si eres tú, mándame ir donde ti sobre las aguas».
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 «¡Ven!», le dijo. Bajó Pedro de la barca y se puso a caminar sobre las aguas, yendo hacia Jesús.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Pero, viendo la violencia del viento, le entró miedo y, como comenzara a hundirse, gritó: «¡Señor, sálvame!»
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 Al punto Jesús, tendiendo la mano, le agarró y le dice: «Hombre de poca fe, ¿por qué dudaste?»
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 Subieron a la barca y amainó el viento.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Y los que estaban en la barca se postraron ante él diciendo: «Verdaderamente eres Hijo de Dios».
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 Terminada la travesía, llegaron a tierra en Genesaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 Los hombres de aquel lugar, apenas le reconocieron, pregonaron la noticia por toda aquella comarca y le presentaron todos los enfermos.
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 Le pedían que tocaran siquiera la orla de su manto; y cuantos la tocaron quedaron salvados.