Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 In that time, Herod the Tetrarch heard the news about Jesus.
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 And he said to his servants: “This is John the Baptist. He has risen from the dead, and that is why miracles are at work in him.”
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 For Herod had apprehended John, and bound him, and put him in prison, because of Herodias, the wife of his brother.
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 For John was telling him, “It is not lawful for you to have her.”
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 And though he wanted to kill him, he feared the people, because they held him to be a prophet.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 Then, on Herod’s birthday, the daughter of Herodias danced in their midst, and it pleased Herod.
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 And so he promised with an oath to give her whatever she would ask of him.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 But, having been advised by her mother, she said, “Give me here, on a platter, the head of John the Baptist.”
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 And the king was greatly saddened. But because of his oath, and because of those who sat at table with him, he ordered it to be given.
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 And he sent and beheaded John in prison.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 And his head was brought on a platter, and it was given to the girl, and she brought it to her mother.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 And his disciples approached and took the body, and they buried it. And arriving, they reported it to Jesus.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 When Jesus had heard it, he withdrew from there by boat, to a deserted place by himself. And when the crowds had heard of it, they followed him on foot from the cities.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 And going out, he saw a great multitude, and he took pity on them, and he cured their sick.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 And when evening had arrived, his disciples approached him, saying: “This is a deserted place, and the hour has now passed. Dismiss the crowds, so that, by going into the towns, they may buy food for themselves.”
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 But Jesus said to them: “They have no need to go. Give them something to eat yourselves.”
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 They answered him, “We have nothing here, except five loaves and two fish.”
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 He said to them, “Bring them here to me.”
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 And when he had ordered the multitude to sit down upon the grass, he took the five loaves and the two fish, and gazing up to heaven, he blessed and broke and gave the bread to the disciples, and then the disciples to the multitudes.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 And they all ate and were satisfied. And they took up the remnants: twelve baskets full of fragments.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Now the number of those who ate was five thousand men, besides women and children.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 And Jesus promptly compelled his disciples to climb into the boat, and to precede him in crossing the sea, while he dismissed the crowds.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 And having dismissed the multitude, he ascended alone onto a mountain to pray. And when evening arrived, he was alone there.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 But in the midst of the sea, the boat was being tossed about by the waves. For the wind was against them.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 Then, in the fourth watch of the night, he came to them, walking upon the sea.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 And seeing him walking upon the sea, they were disturbed, saying: “It must be an apparition.” And they cried out, because of fear.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 And immediately, Jesus spoke to them, saying: “Have faith. It is I. Do not be afraid.”
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Then Peter responded by saying, “Lord, if it is you, order me come to you over the waters.”
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 And he said, “Come.” And Peter, descending from the boat, walked over the water, so as to go to Jesus.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Yet truly, seeing that the wind was strong, he was afraid. And as he began to sink, he cried out, saying: “Lord, save me.”
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 And immediately Jesus extended his hand and took hold of him. And he said to him, “O little in faith, why did you doubt?”
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 And when they had ascended into the boat, the wind ceased.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Then those who were in the boat drew near and adored him, saying: “Truly, you are the Son of God.”
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 And having crossed the sea, they arrived in the land of Genesaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 And when the men of that place had recognized him, they sent into all that region, and they brought to him all who had maladies.
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 And they petitioned him, so that they might touch even the hem of his garment. And as many as touched it were made whole.