Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 En aquel tiempo, la fama de Jesús llegó a oídos del tetrarca Herodes,
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 y él dijo a sus allegados: «Este es Juan el Bautista; ha resucitado de entre los muertos, y por eso se manifiestan en él poderes milagrosos».
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 Herodes, en efecto, había hecho arrestar, encadenar y encarcelar a Juan, a causa de Herodías, la mujer de su hermano Felipe,
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 porque Juan le decía: «No te es lícito tenerla».
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 Herodes quería matarlo, pero tenía miedo del pueblo, que consideraba a Juan un profeta.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 El día en que Herodes festejaba su cumpleaños, la hija de Herodías bailó en público, y le agradó tanto a Herodes
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 que prometió bajo juramento darle lo que pidiera.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 Instigada por su madre, ella dijo: «Tráeme aquí sobre una bandeja la cabeza de Juan el Bautista».
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 El rey se entristeció, pero a causa de su juramento y por los convidados, ordenó que se la dieran
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 y mandó decapitar a Juan en la cárcel.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 Su cabeza fue llevada sobre una bandeja y entregada a la joven, y esta la presentó a su madre.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 Los discípulos de Juan recogieron el cadáver, lo sepultaron y después fueron a informar a Jesús.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 Al enterarse de eso, Jesús se alejó en una barca a un lugar desierto para esta a solas. Apenas lo supo la gente, dejó las ciudades y lo siguió a pie.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 Cuando desembarcó, Jesús vio una gran muchedumbre y, compadeciéndose de ella, curó a los enfermos.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 Al atardecer, los discípulos se acercaron y le dijeron: «Este es un lugar desierto y ya se hace tarde; despide a la multitud para que vaya a las ciudades a comprarse alimentos».
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 Pero Jesús les dijo: «No es necesario que se vayan, denles de comer ustedes mismos».
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 Ellos respondieron: «Aquí no tenemos más que cinco panes y dos pescados».
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 «Tráiganmelos aquí», les dijo.
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 Y después de ordenar a la multitud que se sentara sobre el pasto, tomó los cinco panes y los dos pescados, y levantando los ojos al cielo, pronunció la bendición, partió los panes, los dio a sus discípulos, y ellos los distribuyeron entre la multitud.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 Todos comieron hasta saciarse y con los pedazos que sobraron se llenaron doce canastas.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Los que comieron fueron unos cinco mil hombres, sin contar las mujeres y los niños.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 En seguida, obligó a los discípulos que subieran a la barca y pasaran antes que él a la otra orilla, mientras él despedía a la multitud.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 Después, subió a la montaña para orar a solas. Y al atardecer, todavía estaba allí, solo.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 La barca ya estaba muy lejos de la costa, sacudida por las olas, porque tenían viento en contra.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 A la madrugada, Jesús fue hacia ellos, caminando sobre el mar.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 Los discípulos, al verlo caminar sobre el mar, se asustaron. «Es un fantasma», dijeron, y llenos de temor se pusieron a gritar.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 Pero Jesús les dijo: «Tranquilícense, soy yo; no teman.
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Entonces Pedro le respondió: «Señor, si eres tú, mándame ir a tu encuentro sobre el agua».
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 «Ven», le dijo Jesús. Y Pedro, bajando de la barca, comenzó a caminar sobre el agua en dirección a él.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Pero, al ver la violencia del viento, tuvo miedo, y como empezaba a hundirse, gritó: «Señor, sálvame».
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 En seguida, Jesús le tendió la mano y lo sostuvo, mientras le decía: «Hombre de poca fe, ¿por qué dudaste?».
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 En cuanto subieron a la barca, el viento se calmó.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Los que estaban en ella se postraron ante él, diciendo: «Verdaderamente, tú eres el Hijo de Dios».
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 Al llegar a la otra orilla, fueron a Genesaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 Cuando la gente del lugar lo reconoció, difundió la noticia por los alrededores, y le llevaban a todos los enfermos,
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 rogándole que los dejara tocar tan sólo los flecos de su manto, y todos los que lo tocaron quedaron curados.