Évangile selon Luc 18

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et il leur disait une parabole sur ce qu'il leur fallait prier sans cesse et ne pas se décourager.	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 "Il y avait dans une ville un juge qui ne craignait pas Dieu et n'avait de considération pour personne.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 Il y avait aussi dans cette ville une veuve qui venait le trouver, en disant: Rends-moi justice contremon adversaire!	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 Il s'y refusa longtemps. Après quoi il se dit: J'ai beau ne pas craindre Dieu et n'avoir de considérationpour personne,	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 néanmoins, comme cette veuve m'importune, je vais lui rendre justice, pour qu'elle ne vienne pas sansfin me rompre la tête."	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 Et le Seigneur dit: "Ecoutez ce que dit ce juge inique.	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 Et Dieu ne ferait pas justice à ses élus qui crient vers lui jour et nuit, tandis qu'il patiente à leur sujet!	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 Je vous dis qu'il leur fera prompte justice. Mais le Fils de l'homme, quand il viendra, trouvera-t-il la foisur la terre?"	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 Il dit encore, à l'adresse de certains qui se flattaient d'être des justes et n'avaient que mépris pour lesautres, la parabole que voici:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 "Deux hommes montèrent au Temple pour prier; l'un était Pharisien et l'autre publicain.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 Le Pharisien, debout, priait ainsi en lui-même: Mon Dieu, je te rends grâces de ce que je ne suis pascomme le reste des hommes, qui sont rapaces, injustes, adultères, ou bien encore comme ce publicain;	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 je jeûne deux fois la semaine, je donne la dîme de tout ce que j'acquiers.	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 Le publicain, se tenant à distance, n'osait même pas lever les yeux au ciel, mais il se frappait lapoitrine, en disant: Mon Dieu, aie pitié du pécheur que je suis!	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 Je vous le dis: ce dernier descendit chez lui justifié, l'autre non. Car tout homme qui s'élève seraabaissé, mais celui qui s'abaisse sera élevé."	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 On lui présentait aussi les tout-petits pour qu'il les touchât; ce que voyant, les disciples lesrabrouaient.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 Mais Jésus appela à lui ces enfants, en disant: "Laissez les petits enfants venir à moi, ne les empêchezpas; car c'est à leurs pareils qu'appartient le Royaume de Dieu.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 En vérité je vous le dis: quiconque n'accueille pas le Royaume de Dieu en petit enfant n'y entrerapas."	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 Un notable l'interrogea en disant: "Bon maître, que me faut-il faire pour avoir en héritage la vieéternelle?"	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 Jésus lui dit: "Pourquoi m'appelles-tu bon? Nul n'est bon que Dieu seul.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Tu connais les commandements: Ne commets pas d'adultère, ne tue pas, ne vole pas, ne porte pas defaux témoignage; honore ton père et ta mère" --	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 "Tout cela, dit-il, je l'ai observé dès ma jeunesse."	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 Entendant cela, Jésus lui dit: "Une chose encore te fait défaut: Tout ce que tu as, vends-le etdistribue-le aux pauvres, et tu auras un trésor dans les cieux; puis viens, suis-moi."	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 Mais lui, entendant cela, devint tout triste, car il était fort riche.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 En le voyant, Jésus dit: "Comme il est difficile à ceux qui ont des richesses de pénétrer dans leRoyaume de Dieu!	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 Oui, il est plus facile à un chameau de passer par un trou d'aiguille qu'à un riche d'entrer dans leRoyaume de Dieu!"	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Ceux qui entendaient dirent: "Et qui peut être sauvé?"	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 Il dit: "Ce qui est impossible pour les hommes est possible pour Dieu."	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 Pierre dit alors: "Voici que nous, laissant nos biens, nous t'avons suivi!"	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Il leur dit: "En vérité, je vous le dis: nul n'aura laissé maison, femme, frères, parents ou enfants, àcause du Royaume de Dieu,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 qui ne reçoive bien davantage en ce temps-ci, et dans le monde à venir la vie éternelle."	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 Prenant avec lui les Douze, il leur dit: "Voici que nous montons à Jérusalem et que s'accomplira toutce qui a été écrit par les Prophètes pour le Fils de l'homme.	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 Il sera en effet livré aux païens, bafoué, outragé, couvert de crachats;	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 après l'avoir flagellé, ils le tueront et, le troisième jour, il ressuscitera."	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 Et eux ne saisirent rien de tout cela; cette parole leur demeurait cachée, et ils ne comprenaient pas cequ'il disait.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Or il advint, comme il approchait de Jéricho, qu'un aveugle était assis au bord du chemin et mendiait.	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 Entendant une foule marcher, il s'enquérait de ce que cela pouvait être.	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 On lui annonça que c'était Jésus le Nazôréen qui passait.	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 Alors il s'écria: "Jésus, Fils de David, aie pitié de moi!"	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 Ceux qui marchaient en tête le rabrouaient pour le faire taire, mais lui criait de plus belle: "Fils deDavid, aie pitié de moi!"	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 Jésus s'arrêta et ordonna de le lui amener. Quand il fut près, il lui demanda:	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 "Que veux-tu que je fasse pour toi" - "Seigneur, dit-il, que je recouvre la vue!"	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 Jésus lui dit: "Recouvre la vue; ta foi t'a sauvé."	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 Et à l'instant même il recouvra la vue, et il le suivait en glorifiant Dieu. Et tout le peuple, voyant cela,célébra les louanges de Dieu.	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים